פתיחת חשבון לקטינים על ידי הוריהם, ניהול החשבון ויצירת חובות בהם

א. מבוא

1. התובעים, כולם בני משפחה אחת: התובע מספר 2, אשר כפי שיובהר, הינו הרוח החיה
בפרשיה זו, הוא אביו של התובע מספר 1, בעלה של התובעת מספר 3 ואחיה של תובעת מספר
4. בפסק הדין יכונו התובעים, לשם הנוחות בלבד, כדלקמן:

תובע 1 )הבן( - "אייבק"

תובע 2 )אבי המשפחה( - "בושנק"

תובעת 3 )האשה והאם( - "סמירה"

תובעת 4 )האחות( - "פריזה".

הנתבעים הינם בנק מסחרי, אשר בסניפו בכפר קמא התרחשו האירועים נשוא התביעה, )יכונה
להלן: "הבנק"(, ופקידו של הבנק, ומי שהיה ממונה על הסניף בכפר קמא, מר הארון ספיאן
חאכו )יכונה להלן, לשם הנוחות בלבד: "הארון"(.

התובעים כולם הינם בני העדה הצ'רקסית, ומתגוררים בכפר קמא, מאז שחר ילדותם. כך גם
הארון, ונראה כי אף יתר פקידי הבנק, אשר יוזכרו להלן בפסק דיני זה.

2. בסוף שנת 1993, או בתחילת שנת 1994 ביקש הארון לגייס לקוחות לסניף הבנק בכפר
קמא. על כן פנה, בין היתר, אל בושנק, וביקשו להצטרף כלקוח מלקוחות הבנק. בושנק,
מטעמיו הוא, לא חפץ להצטרף כבעל חשבון בעצמו, אך החליט לפתוח חשבון בנק על שם בנו,
אייבק, ולהזרים לחשבון זה כספים, אשר אמורים היו להיות מושקעים בשוק ההון. ואכן,
ביום 26/1/94 נפתחו חשבונות עו"ש ופקדון ני"ע, על שם אייבק - שהיה קטין אותה עת.