פתיחה נ' מו ש קוביץ '

פסק דין

1.התובע שכר את שירותיו של הנתבע לשם הגשת ערעור על פסק דין שנתן בית המשפט המחוזי, בהסכמה, בעניין פינוי ומכירה של דירה שלתובע זכויות שונות בה (להלן: פסק הדין בעניין הפינוי). ערעור הוגש בלוח זמנים קצר ביותר, הופקד ערבון כנדרש בסכום של 25,000 ₪, ובגדרו הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע של פסק הדין בעניין הפינוי. בקשה זו נדחתה (בש"א 6046/12, מיום 31.8.10), אך נוכח הערות שונות בהחלטת הדחייה עלה בידי הנתבע לפעול בבית המשפט המחוזי לשינוי תוצאותיו של פסק הדין בעניין הפינוי, ואף למכירת הדירה. נוכח האמור נמחק הערעור והערבון והאגרה הושבו, באמצעות הנתבע. לטענת התובע, הנתבע לא השיב לו את סכום הערבון והאגרה חרף הבטחותיו לעשות כן. לטענת הנתבע, כיוון שהתובע לא שילם את שכר הטרחה עיכב בידו הנתבע את סכום הערבון והאגרה, כפי שאף התיר לו הסכם שכר הטרחה. הנתבע מוסיף וטוען כי התובע נותר חייב לו סכום של 6,308 ₪, ועל כן הגיש נגד התובע תביעה שכנגד.

2.דין התביעה להידחות ודין התביעה שכנגד להתקבל בחלקה. חרף הררי הטענות שהעלו הצדדים הרי שאתמקד רק בעיקריות שבהן.

3.התובע מלא טענות כרימון נגד הנתבע, כשם שהוא מלא טענות כרימון נגד גורמים רבים אחרים שטיפלו בענייניו. הוא הגיש תלונות על השופט בבית המשפט המחוזי שדן בתביעת הפינוי – הן לנשיאת בית המשפט, הן לאגודה למלחמה בשחיתות השלטון והמשפט, הן לרפי גינת. הוא הגיש תלונה ללשכת עורכי הדין נגד עורך הדין שטיפל בעניינו בתביעת הפינוי (תלונות שנראה כי לא הולידו עד הנה תוצאות של ממש לשביעות רצון התובע). הוא הגיש תלונה למשטרה נגד הנתבע בעניין זיוף הסכם שכר הטרחה, תלונה שהפרקליטות הורתה על גניזתה מחוסר אשמה של הנתבע, ואשר התובע שוקל כיום את דרכו בעניינה. בגדרי הדיון לפניי טען התובע (כפי שטען גם בהזדמנויות קודמות) כי יש בידיו הקלטות של שיחות עם הנתבע שבהן הודה הנתבע בחבותו, הקלטות שהתובע פעל לתמלולן, ורק בשל קשירת קשר בין הנתבע לבין החברה שלה נמסרו ההקלטות – טרם הושלמה מלאכת התמלול. כן התריע התובע כבר לפני כשנה כי בדעתו לפנות לשלטונות מס הכנסה ומע"מ ולטעון כי הנתבע העלים כספים שקיבל מידי התובע – התרעה שטרם מומשה. במהלך הדיון אף הכביר התובע בשלל שאלות נוקבות ופוגעניות בנתבע, וטען כי הלה משקר, קשר לרמותו, מטעה את בית המשפט, ועוד כהנה וכהנה האשמות.

4.ברם בניקוי כל אלה עומדות עובדות פשוטות. בין הצדדים הסכם שכר טרחה, שהתובע לא השכיל להוכיח עד הנה כי זויף. הנתבע פעל בהתאם להוראות ההסכם, והגיש ערעור. למעלה מן הצורך יצוין כי נראה כי אותו ערעור הוביל לתוצאות מופלגות בהרבה לטובה מן המצופה יחסית לערעור על פסק דין שניתן בהסכמה. בהתאם להסכם שכר הטרחה אמור התובע לשלם לנתבע סכום של 20,000 ₪ בתוספת מע"מ. לטענת הנתבע, על כך התווסף סכום של 7,000 ₪ בתוספת מע"מ בגין טיפול בהמשך הדברים במכירת הדירה – טענה שלא נמצאה לה תשובה סדורה בכתב ההגנה שכנגד. כן חייב היה התובע בהחזר הוצאות שהוציא הנתבע עבורו. החיוב הכולל עומד על 36,208 ₪ (כולל מע"מ) ומתוכו שולם רק סך של 4,000 ₪ (שולמו עוד כספים אחרים, בהקשר להסכמי שכ"ט אחרים שנכרתו בין הצדדים). הנתבע מחזיק בכספים של התובע שהוא מבקש לקזזם מחובו של התובע –סכום של 27,292 ₪ שהושב מבית המשפט העליון עם מחיקת הערעור. קיזוז זה תואם את הוראות ההסכם. לפיכך הקיזוז נעשה כדין. בנוסף חייב התובע לסלק את יתרת חובו, בסכום של 4,916 ₪ (טענה לחוב נוסף של התובע לנתבע בסך 1,392 ₪ בגין הליכי גישור בין הצדדים לא בוססה כדבעי). אף לאחר עיון מעמיק בטענות התובע ושמיעת טיעוניו המפורטים בדיון בעל-פה, לא השתכנעתי בצדקת טענתו, כי אין הוא חב בסכום האמור.

5.נוכח כל האמור לעיל התביעה נדחית והתביעה שכנגד מתקבלת. התובע (הנתבע שכנגד) ישלם לנתבע (התובע שכנגד) סכום של 4,916 ₪. על כך יש להוסיף את ההוצאות הניכרות והחריגות שהיו פרי ההליכים שיזם התובע, ואת אלו אני מעמיד על 3,000 ₪. הסכום הכולל של 7,916 ₪ ישולם לנתבע שכנגד בתום 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין.

ניתן היום, י"ד אב תשע"ב, 02 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: