פתחיה ואח' נ' מועצה אזורית לב השרון ואח'

החלטה

בפניי בקשה לדחיית התובענה כנגד המבקש, וטרינר המועצה, בשל קיומה של חסינות לפי סעיף 7א לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה"). אציין כבר עתה כי הבקשה והתשובה לתגובה אינן מגובות בתצהיר.

התובעים-המשיבים 1-2 בתגובתם ביקשו שלא להחיל על המבקש את החסינות הקבועה בסעיף 7א לפקודה.

המשיבים 5-6 לעומתם טענו להחלת החסינות גם עליהם.

לאחר עיון בבקשה ובתגובות הגעתי לכלל מסקנה כי אין בידי להעתר לבקשה לסילוק על הסף.

החסינות המוענקת בסעיף 7א לפקודה מגינה על עובד ציבור מפני הגשת תביעות בנזיקין בגין מעשה שעשה תוך מילוי תפקידו, בכפוף לסייג כי המעשה לא נעשה מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו.

סעיף 7ג לפקודה קובע הוראות באשר להליך בו על העובד לנקוט כאשר מוגשת נגדו תובענה כאמור, ואף חוקקו תקנות ספציפיות הקובעות את סדרי הדין והמועדים בבקשה לחסינות- תקנות הנזיקין (אחריות עובדי ציבור), תשס"ו-2006 (להלן: "התקנות") .

בענייננו, המבקש לא רק שלא פעל בדרך שנקבעה בתקנות ואף לא עמד במועדים הקבועים בהן, אלא שהוא אף לא טרח לצרף תצהיר לתמיכה בבקשתו.

משקבע המחוקק תקנות מיוחדות להגשת הבקשה לחסינות, שומה על בעל דין לפעול לפיהן.

משלא פעל המבקש כמצוות התקנות, הבקשה נדחית.

מובן מאליו כי נדחית גם עתירת המשיבים 5-6 לדחיית התביעה כנגדם, בשעה שהם אף לא הגישו בקשה להחלת חסינות בהתאם לתקנות.

ניתנה היום, ח' אדר ב תשע"א, 14 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: