פתח תקווה נ' זר ואח'

החלטה

1.בפני התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב, שהוגשה במישרין להוצאה לפועל (תיק 1719503109) על ידי המשיב, בנק דיסקונט לישראל בע"מ, נגד המבקשת, הגב' צמרת זר, ובעלה, מר עמית זר (שלא הגיש התנגדות, למיטב הידיעה – להלן: "עמית"). סכום התביעה הוא 29,733 ש"ח, והיא מתייחסת ליתרת החובה שנותרה בחשבון עו"ש שהתנהל אצל המשיב ע"י המבקשת ובעלה.

2.בהתנגדות טוענת המבקשת, כי ביום 18.1.2010 הודיעה למשיב שלא לכבד יותר חיובים בחשבון, עקב הליכים משפטיים בינה לבין עמית. חרף האמור, הוסיף המשיב לכבד הוראות חיוב בכרטיס אשראי, וכך יצר את החוב בחשבון. זאת ועוד, אצל המשיב התנהל חשבון נוסף, עסקי, ע"ש עמית, ובו היתה יתרת זכות גבוהה, שככל הנראה נועדה גם להבטיח יתרת חובה משמעותית. לבקשת המבקשת, במסגרת ההליכים בינה לבין עמית, הטיל בית המשפט לענייני משפחה עיקול זמני על מחצית הכספים בחשבון האמור. בעקבות העיקול, ביקש עמית למשוך את המחצית שאינה מעוקלת, ומבוקשו ניתן לו, כך שכל שנותר בחשבון הוא המחצית המעוקלת – ובזו השתמש המשיב בחלוף זמן, לשם כיסוי יתרות החובה באותו חשבון עסקי. בכך, וללא קשר לטענות שעשויות להיות למבקשת נגד המשיב בקשר עם אותם כספים, נמנע המשיב מלעשות שימוש בזכותו לקזז את יתרות הזכות באותו חשבון עסקי אל מול יתרות החוב שנוצרו בחשבון הפרטי, נשוא התביעה. המבקשת מייחסת, איפוא, למשיב, מעורבות בקנוניה עם עמית, וכן פעולה שלא בתום לב והתרשלות רבתי.

3.בדיון שהתקיים בפני נחקרה המבקשת על תצהירה, ובמסגרת זו הוגשו כמוצגים תדפיסי החיובים בכרטיס אשראי ודפי חשבון הבנק הרלבנטיים. לא התחדש הרבה בסיכומי הצדדים, למעט זאת, שהמבקשת הוסיפה וטענה, כי חרף כך שככל הנראה מרבית חיובי כרטיס האשראי היו קשורים לעסקאות שבוצעו קודם להודעתה למשיב, הרי שעל המשיב היה להימנע מלכבד את הוראות החיוב, במיוחד שעה שאלה הביאו את החשבון לחריגה ממסגרת האשראי (שעמדה על 14,000 ש"ח), והיה עליו להותיר למבקשת את ההתמודדות הישירה מול חברת האשראי.

4.דין הבקשה להתקבל. לפי הוראות סעיף 81א1(ד)(2) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, תידון התנגדות לביצוע תביעה כדרך שדנים בבקשת רשות להתגונן. בית המשפט העליון, בע"א 465/89 בן צבי נ. בנק המזרחי, פ"ד מ"ה (1) 66, מפי כב' השופט (כתוארו אז) דב לוין, סיכם היטב את ההלכה הבסיסית הנוגעת לבקשות רשות להתגונן, והדברים נותרו באיתנותם עד היום (שם, בעמ' 69-70):

"לא במהרה ייעשה שימוש ותוכרע תובענה בסדר דין מקוצר על-פי כתב התביעה ונספחיה בלי לתת לנתבע רשות להתגונן, זאת משום ש'סדר הדין המקוצר משמש את המטרה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו...' ... ולעניין זה, 'אין לקבוע שהענין הוא כך אלא אם תצהיר הנתבע לא גילה "הגנה לכאורה"'... מכיוון שכך: 'די לו (לנתבע - ד' ל') להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן, שאם לא יעשה כן, יכריע למעשה כבר בתובענה גופה והנתבע יצא מקופח'..."

5.בענייננו, שתי טענות עיקריות בפי המבקשת, ובעוד באחת מהן די לקבל רשות להתגונן רק על חלק מהתביעה, הרי שבשניה די לקבל רשות להתגונן מלאה.

6.טענתה של המבקשת בדבר המשך כיבוד הוראות החיוב, לכל הפחות מעבר למסגרת האשראי, ראויה לבירור לגופו. מדובר בטענה הדורשת ליבון מערכת היחסים החוזית בין הצדדים, ואף במשולש שבין הצדדים לבין עצמם ובינם לבין חברת האשראי, ולא מן הנמנע כי ייקבע שהמשיב אכן לא פעל כדין בכבדו את הוראות החיוב שהביאו את החשבון לחריגה, ואולי אף את הוראות החיוב שקדמו לכך, ושהגיעו למשיב לאחר הודעת המבקשת.

7.מכל מקום, טענתה השניה של המבקשת טובה אף יותר, שכן היא משליכה על מכלול החוב, ומייחסת למשיב, לכל הפחות, התנהלות ברשלנות, בכך שאפשר לעמית למשוך כספים חרף צו העיקול. אמנם, הצו היה למחצית הכספים שבחשבון העסקי, בלבד, אולם לא מן הנמנע כי ייקבע, לאחר בירור עובדתי, שהחלטת המשיב לאפשר לעמית למשוך כספים משמעותיים מהחשבון העסקי, בשעה שהעיקול מוטל עליו, בשעה שיש בו יתרת חובה, ובשעה שיש יתרת חובה בחשבון האישי, המשותף, עולה כדי רשלנות או חוסר תום-לב במידה שתספיק כדי להדוף את התביעה כולה, על דרך של קיזוז או בדרכים אחרות.

8.משכך, כאמור, אני מקבל את הבקשה ונותן למבקשת רשות להתגונן בפני התביעה, באופן שתצהירה ישמש כתב הגנה. הוצאות הבקשה, בסך של 1,800 ₪, תשולמנה בהתאם לתוצאות ההליך העיקרי.

9.לאור סכום התביעה יידון התיק בסדר דין מהיר. המשיב ישלם את הפרשי האגרה, אם יש, ויגיש תצהיר והשלמת מסמכים מטעמו בהתאם להוראות תקנה 214ב1 לתקנות סדר הדין האזרחי, בתוך 30 יום, עם העתק ישירות למבקשת. המבקשת תגיש השלמת מסמכים מטעמה בהתאם להוראות אותה תקנה, בתוך 30 יום מקבלת מסמכי המשיב, עם העתק ישירות למשיב. תצהירי עדות ראשית יוגשו בו זמנית בתוך 30 יום מהגשת מסמכי המבקשת.

10.המזכירות תקבע את התיק לישיבה מקדמית בהתאם.

ניתנה היום, ו' טבת תשע"ב, 01 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: