פתאל ואח' נ' משרד הפנים

פסק דין

בפני עתירה להורות למשיבה לערוך לעותרים שימוע בהתאם לנוהל 5.2.0009 "נוהל הטיפול בהסדר מעמד לבני זוג זרים של אזרחים ישראליים, לרבות בני אותו מין" (להלן: "נוהל ידועים בציבור")בטרם יבוצע צו ההרחקה שהוצא כנגד המשיבה 2 ובמידה והמשיב 1 ישתכנע כי מדובר בקשר כנה ואמיתי והעותרים עונים על הקריטריונים שבנוהל, להורות על ביטול צו ההרחקה וצו המשמורת שהוצא כנגד העותרת 2.

העובדות המפורטות בעתירה

1. העותר הינו אזרח ישראלי, גרוש מזה 9 שנים, מתגורר בת"א.

העותרת אזרחית אוקראינה, נכנסה לישראל כדין ביום 18.5.09 ונשארה בישראל ללא אשרה. בעקבות הצעת אלמוני שהבטיח להסדיר לה תעודת זהות חוקית בישראל, שילמה העותרת עבור התעודה לאותו אלמוני וקיבלה לידיו תעודת זהות מזויפת.

2.לפני כ-4 חודשים הכירו העותרת והעותר במועדון ריקודים ונרקמה ביניהם מערכת יחסים זוגית שכללה יציאה לטיולים ולבילויים. העותרת הייתה נשארת אצל העותר לסופי שבוע והעותר היה נשאר בביתה (צורף תדפיס שיחות טלפון המצביע על קשר טלפוני בין העותרים).

3. העותרת נעצרה ביום 4.7.10 על ידי יחידת עוז והוצאו נגדה צו הרחקה וצו משמורת. באותו יום, הובאה העותרת בפני בית הדין לביקורת משמורת (להלן: "בית הדין") אשר השאיר את צו המשמורת על כנו.

4.ביום 12.7.10 נידונה ונדחתה בקשת העותרת, שהוגשה באמצעות בא כוחה, לשחררה ממשמורת.

5.העותרים מודעים כי מדיניות המשיב 1 במקרים דומים למקרה הנידון היא יציאת בן הזוג הזר מישראל אך העותר מוכן לערוב להתייצבותה של העותרת בכל ערכאה שתיקבע והוא מתחייב כי העותרת תתגורר אך ורק בביתו הנמצא בת"א. ב"כ העותרים מפנה להלכות שנקבעו בעניין סטמקה (בג"צ 3648/97 סטמקה נ' משרד הפנים) ובעניין אורן (עע"מ 4614/05 מדינת ישראל נ' לב אורן) לפיה הדרישה כי האזרח הזר יעזוב את הארץ עד לבירור עניינו הינה ככלל דרישה לא מידתית.

לטענת העותרים במידה ונציגי המשיב 1 יערכו שימוע לעותרים בטרם תורחק העותרת מישראל, יוכל המשיב 1 לקבוע את עמדתו בעניין הקשר הזוגי. מאידך, במידה והעותרת תורחק מישראל בטרם ייערך לה שימוע, לא ניתן יהיה לערוך שימוע לעותרת.

תגובת המשיב

6.העותרת נכנסה לישראל ביום 18.5.09 באשרת תייר במסגרת קבוצת טיול ונעצרה ביום 4.7.10 כשוהה בלתי חוקית כשבידה תעודת זהות מזויפת.

7.בשימוע הראשון שנערך לה טענה כי נכנסה לישראל כחלק מקבוצת תיור ליום אחד בירושלים ופרשה מהקבוצה שחזרה באותו יום למצריים. העותרת הצהירה כי הגיעה לישראל על מנת לעבוד וטענה כי בחמשת החודשים האחרונים היא עובדת כמטפלת עבור משפחה ברעננה, מתגוררת אצל קרובת משפחה בחולון. עוד טענה במהלך השימוע כי רכשה את תעודת הזהות המזויפת בתחנה מרכזית בת"א תמורת 1,800 ₪ וכי היא שוהה בגפה בישראל. בשימוע זה לא הוזכר כלל קיומו של בן זוג.

בתום השימוע הוצא נגדה צו משמורת וצו הרחקה.

8.בשימוע בפני בית הדין למשמורת מיום 4.7.10 טענה העותרת לראשונה כי יש לה בן זוג ובכוונתם להינשא. לטענתה הכירה את בן הזוג באינטרנט עובר להגעתה לישראל. בתום הדיון אישר בית הדין צו המשמורת בקובעו כי העותרת הגיעה לישראל על מנת להשתקע.

9.בדיון שהתקיים בפני בית הדין למשמורת ביום 12.7.10 טענה ב"כ העותרים כי העותרים, הכירו במועדון ריקודים, מנהלים ביניהם יחסים זוגיים "רציניים" והם חיים יחדיו (בניגוד לדברי העותרת בשימוע הראשון שם טענה כי היא עובדת ברעננה ומתגוררת אצל קרובת משפחה בחולון ובשימוע השני שם טענה כי הכירה את בן זוגה באמצעות האינטרנט עובר להגעתה לישראל).

בתום הדיון שב בית הדין ואישר את צו המשמורת בקובעו כי טענת העותרת לזוגיות עם העותר, שאינו הגבר שהכירה באינטרנט, וההיכרות קצרת המועד עם העותר עימו היא מבקשת להסדיר את מעמדה אינן נסיבות משכנעות דיין וכי אם טענות העותרת כנות ומהימנות, תוכלנה טענות אלה להתברר באמצעות הגשת בקשה להסדר מעמדה בעודה במולדתה וככל שיוסדר מעמדה, תוכל לשוב לישראל.

10.העותרת לא הגישה בקשה למעמד על בסיס הזוגיות הנטענת טרם מעצרה וטענת הקשר עם העותר צצה לראשונה רק בדיון השני בפני בית הדין למשמורת כשבדיון השלישי הודיע ב"כ העותרים שבן הזוג אליו התכוונה העותרת בדיון השני ועליו סיפרה כי בכוונתם להינשא, איננו העותר. בנסיבות אלה עומד המשיב על מימוש צו ההרחקה שהוצא כנגד העותרת ועל הותרתה במשמורת עד אותו מועד.

11.התחקות אחר פעולותיה של העותרת מגלה מחשבה פלילית ותכנון מקדים על מנת להשיג מטרתה האחת והיחידה והיא הישארות במדינת ישראל בכל מחיר.

עובדות התיק מדברות בעד עצמן ומוכיחות מעל לכל ספק כי טענות העותרת בדבר קיום מערכת יחסים זוגית עם ישראלי הינן מופרכות לחלוטין.