פשאפשה נ' משטרת קרית שמונה

החלטה

1.בפניי בקשת המבקשת-הנתבעת, להתיר לה להיות מיוצגת ע"י מתמחה ממשרד עו"ד המייצג את הנתבעת, בתביעה זו שהגיש המשיב- התובע, לבית המשפט לתביעות קטנות.

לטענת הנתבעת, הוראת סעיף 4 לחוק לתיקון סדר הדין האזרחי (המדינה כבעל דין) התשי"ח -1958 (להלן "החוק"),אשר קובעת כי המדינה תיוצג ע"י היועץ המשפטי לממשלה ובא כוחו, גוברת על הוראת סעיף 63 (א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד -1984 האוסרת ייצוג בעל דין בתביעות קטנות.

מאחר שהבקשה הוגשה ימים ספורים לפני הדיון ולאחר עיון בה,סבורני כי אין מקום להעבירה לתגובה ודינה להידחות כבר עתה: 

2.אין לקבל טענה על פיה ככלל ובכל ההליכים המשפטיים בפניי בית המשפט לתביעות קטנות בהן המדינה נתבעת ,תוכל לזכות באופן מיידי בייצוג. הכלל שנקבע בסעיף 63 (א) לחוק בתי המשפט,אוסר ייצוג על ידי עורך דין בתביעה קטנה, אלא אם קיימים "טעמים מיוחדים שירשמו".

על ביהמ"ש לעמוד על המשמר ולהבטיח שוויון בין המתדיינים. מטרת ביהמ"ש לתביעות קטנות הינה ליתן מענה לאזרח הקטן והפשוט המתקשה להביא את עניינו בהליך משפטי מקובל ולהבטיח הליך מהיר, קל ושוויוני אשר יוכל להוות חלופה להליך המשפטי הרגיל. אין להקנות למדינה ,או לכל בעל דין אחר, עדיפות על פני בעל הדין היריב. מובן כי התרת ייצוג לצד אחד תקנה לאותו צד עדיפות על פני הצד שכנגד.

את ההתנגשות בין סעיף 4 לחוק לבין הוראת סעיף 63 (א) לחוק בתי המשפט,יש לפרש ברוח התכלית שביסוד המוסד של בית משפט לתביעות קטנות ואשר בראש ובראשונה הינה זכות הגישה לבית משפט תוך שמירה על איזון כוחות. וראה- תק (ב"ש) 1910/06 קאיד אבולקיען נ' מדינת ישראל משטרת ישראל ( להלן: " אבלוקיען "),שם הרחיב בית המשפט בעניין טענה כאילו בכל מקרה קיימת למדינה זכות להיות מיוצגת בביה"מ לתביעות קטנות וקבע :

"אין זה ראוי כי המדינה תטען לדין אחד לכל המתדיינים ודין אחר לעצמה" 

3.אין לקבל את הטענה כאילו המדובר בדין ספציפי הגובר על הדין כללי. סעיף 63 לחוק בתי המשפט גם הוא דין ספציפי המקפל בתוכו התייחסות קונקרטית לסוגיית הייצוג בתביעות קטנות.

כמו כן,כלל ברירת דין נוסף הוא לפיו דין מאוחר גובר על דין מוקדם. סעיף 63 לחוק בתי המשפט נחקק בשנת 1984 לאחר חקיקת סעיף 4 לחוק לתיקון סדרי הדין אשר נחקק בשנת 1958.

עוד אוסיף כי סעיף 10 לחוק קובע " חוק זה אינו בא לגרוע מהוראות כל דין אחר". צא ולמד: אין הכרח כי ייצוג המדינה על ידי היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, עומד בסתירה להוראת סעיף 63 לחוק בתי המשפט האוסר על ייצוג ע"י עורך דין בבית משפט לתביעות קטנות, אלא רק לאחר קבלת רשות ביהמ"ש מטעמים מיוחדים שיירשמו. עיקרון השוויון מצא ביטוי גם בסעיף 2 לחוק הקובע כי המדינה היא " ככל אדם", ומשכך דינה כדין כל בעל דין לפי סעיף 63 לחוק בתי המשפט.

4.אדגיש כי אין לשלול אפשרות שבנסיבות מסוימות יותר ייצוג המדינה ואולם בבקשה שבפני לא ציינה הנתבעת כלל מה הם אותם נסיבות או "טעמים מיוחדים" הקיימים בתביעה ספציפית זו ואשר בגינם יש לסטות מהוראת סעיף 63 (א) לחוק (מלבד ציון סתמי כאילו המדובר בעניינים משפטיים טכניים-טענה שלא הצלחתי להבינה) .

גם לו היו מצוינים בבקשה טעמים מיוחדים, או נימוקים המתייחסים לתביעה דנן(ולא כך היא),הרי שהתרת הייצוג בשלב זה, ימים ספורים לפני הדיון, לא תאפשר שמירה על עיקרון השוויון בייצוג ואין סיפק להתיר גם לתובע להיות גם מיוצג ע"י עו"ד.

בהעדר נימוקים המתייחסים לנסיבות התביעה עצמה,לא שוכנעתי כי התביעה אינה יכולה להתברר כאשר המדינה תיוצג על ידי מי מעובדיה שאיננו עורך דין (או משפטן מטעמו) ולצורך כך,הנתבעת איננה נזקקת כלל להיתר ייצוג.

לאור כל האמור,הבקשה נדחית. מאחר שהבקשה לא הועברה לתגובה,אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ה סיון תשע"א, 27 יוני 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: