פש"ר 9230-06 אוחנה נ' כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום ואח'

לפניי ערעור שהגיש בנק דיסקונט לישראל בע"מ (לשעבר- בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ) (להלן: "המערער"), על החלטת הנאמנת מיום 22.12.15 ,לדחות את בקשת המערער להארכת המועד להגשת תביעת חוב כנגד החייב.

העובדות הצריכות לעניין שלפניי:

צו כינוס לנכסי החייב ניתן לבקשתו ביום 21.5.2006. בבקשתו למתן צו כינוס הצהיר החייב על חובו למערער בסכום של 2,350,650.63 ₪. סך כל החובות עליהם הצהיר החייב הנו 8,234,993 ₪ ל- 20 נושים.

הודעה על מתן צו הכינוס פורסמה בעיתונות וברשומות ביום 6/9/2006, בילקוט פרסומים 5575, עמוד 4959.

החייב הוכרז כפושט רגל ביום 14/5/2007. גם נתון זה פורסם בעיתונות וברשומות ביום 28/6/2007.

בשל מחדלי החייב במהלך הליך פשיטת הרגל, התקבלה החלטה על ביטול הכרזת החייב וכן על ביטול ההליכים ביום 14/9/2009. החלטה זו לא פורסמה ברשומות.

לאחר סילוק המחדלים, ובהסכמת הכונ"ר לכך, הורה בית המשפט על חידוש הליכי פשיטת הרגל בהחלטה מיום 7/7/2010. גם החלטה זו לא פורסמה.

המערער ניהל תביעה כספית כנגד החייב בת"א 14727/05 בבית המשפט השלום בחיפה. בסופו של דבר, התביעה התקבלה ופסק הדין יצא תחת ידו של בית המשפט השלום בחיפה ביום 5/12/2013. ביום 13/2/2014 התקבלה החלטה על תיקון טעות סופר ביחס לרכיב שכר הטרחה בפסק הדין, תוך שנקבע כי ההחלטה מהווה חלק בלתי נפרד מפסק הדין בתובענה.