פש"ר 8969-01-14 סולימן נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

 בתיק זה הוגשה בקשה חוזרת של המנהל המיוחד להורות על ביטולו של הליך פשיטת הרגל בעניינו של החייב.

במסגרת הבקשה טען המנהל המיוחד כי עקב מחדלי החייב, בוטל ההליך פעם ראשונה ביום 15.8.15, ובהמשך, בהסכמת המנהל המיוחד, ניתנו לחייב מספר הזדמנויות לתקן מחדליו ולהתנהל בהליך, וזאת לרבות תוך ביטול פסק הדין.

לשיטת המנהל המיוחד, על אף ארכות והזדמנויות רבות שניתנו לו, לא הוסרו המחדלים ומשכך יש להורות על ביטול ההליך.

ב"כ החייב טען כי לא אך שאין להורות על ביטול ההליך, אלא כי נוכח מצבו הנפשי והאישי של החייב יש ליתן לו הפטר לאלתר. לטענת החייב, מדובר בחייב המתאשפז מעת לעת במוסדות פסיכיאטריים, כאשר הוא נסמך על שירותי הרווחה. מצוקתו של החייב היא אשר הביאה למחדליו, ואין לזקוף אותה לחובתו.

הנושים ילדי החייב באמצעות אמם, הגישו התנגדות למתן ההפטר תוך שנטען כי לא הוצגו מסמכים רפואיים רלוונטיים וממילא אין המדובר בחייב הזקוק לאשפוז. עוד נטען כי מקום בו מדובר בהתנהלות אשר יש בה כדי ניצול לרעה של ההליך יש להורות על ביטולו.

נוכח הפערים בין טענות הצדדים , מצאתי לקבוע את התיק לדיון בפני, אשר התקיים היום.

במסגרת הדיון חזרו הצדדים על טענותיהם באריכות.

המנהל המיוחד שב וטען כי התנהלות החייב אינה תקינה, כי ההליך בעניינו כבר בוטל נוכח מחדלים, ועל אף שנמצא לאפשר לו, לפנים משורת הדין להסיר את מחדליו לא עשה כן. המנהל המיוחד הדגיש כי על אף ההסכמות במסגרת הדיון אשר התקיים בחודש נובמבר 2015 בפני כב' השופט ויצמן, לא עשה החייב דבר מאותו דיון, לא הגיש דוחות, לא שילם את הסכומים שנקבעו במסגרת הדיון ובמסגרת צו התשלומים, ואפילו תשלומי מזונות לא שולמו בהתאם להסכמות אשר היו בין החייב לבין אם ילדיו.

ב"כ החייב שב והפנה את שימת הלב למצבו הנפשי של החייב, כמו גם לעובדה כי מדובר במי שהועמדה נכותו על שיעור של 75%. לטענת בא כוחו של החייב עסקינן במי שאינו מסוגל לעמוד בחיוביו בהליך נוכח מצבו הנפשי ומשכך, אין אלא ליתן בידיו הפטר. לחילופין, טען ב"כ החייב כי יש לאפשר לו לשלם סכום חודשי של 200 ₪, תוך שיעשה על ידו מאמץ להגיש את הדוחות, הגם שלטענתו אין החייב מסוגל לכך.

גם החייב הוסיף וטען כי באשר לתשלומי המזונות, מצאה אם ילדיו לעקל את מלוא הקצבה לה הוא זכאי במסגרת הליכים בהוצאה לפועל (וזאת ביחס לתקופה בה בוטל ההליך), עד כדי העדר קיומו של חוב בגין המזונות.

ב"כ הכנ"ר מצא להצטרף לעמדת המנהל המיוחד וטען כי על אף ההבנה למצבו של החייב, לא ניתן להותירו בהליך מקום בו הוא אינו מקיים אחר החלטות שיפוטיות ולא מצא לפעול בהתאם להחלטות אלו על אף התראות מרובות שניתנו לו.