פש"ר 8056-11-09 היקרי נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

בפני בקשת קיזוז, שהגישה חברת מגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "המבקשת" או "מגדל"), כנגד בקשתו של הנאמן לנכסי החייבת, עו"ד איתן צנעני (להלן: "הנאמן"), לפדות כספים הצבורים אצל המבקשת, וזאת חרף העובדה כי טרם הגיע מועד פרעונם. כבר עתה יוער כי המחלוקת בין הצדדים הינה משפטית בלבד. עוד יוער כי בקשה דומה לחלוטין שהגישה מגדל כנגד עו"ד צנעני, בתיק פש"ר אחר בו משמש עו"ד צנעני כבעל תפקיד, ואשר בעבר עמד בית משפט זה על הדמיון בנסיבות ועל זהות המחלוקת המשפטית, הוכרעה זה מכבר [ר': פש"ר 1587-07 שגיא דנה נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 10.03.2015) (להלן: ("עניין שגיא")]. ברם, נוכח בקשת מגדל למתן החלטה נפרדת בתיק דנן, להלן החלטתי.

רקע עובדתי ועמדות הצדדים בקצירת האומר  

ביום 22.04.2010 ניתן צו כינוס נכסים כנגד החייב במסגרת הליכי פשיטת רגל.

ביום 12.3.14 הגישה המבקשת הודעה ובקשה לקיזוז חובו של החייב כלפי המבקשת, מתוך כספי פוליסת ביטוח על שם החייב (להלן: "הפוליסה"). יש לציין כי המדובר בפוליסה שטרם הגיע זמן פירעונה, שכן זמן הפירעון הינו במועד יציאה לגמלאות וכיוצ"ב.

עוד עתרה המבקשת בבקשתה, כי לצורך הקיזוז יורה בית המשפט לחייב להמציא למבקשת את מכלול הטפסים הרלוונטיים, הנחוצים לשיטתה, לשם פדיון הקופה, כגון מסמכי עזיבת עבודה, הסכמת המעסיק למימוש הכספים, אישור מפקיד השומה ועוד.

כעולה מבקשת המבקשת, ביום 14.08.2008 נטל החייב מהמבקשת הלוואה בסך של 32,700₪, וכנגד ההלוואה חתמה החייבת על הסכם אל מול המבקשת, לפיו למבקשת זכות שיעבוד ו/או זכות עיכבון ו/או זכות קיזוז בכספי הפוליסות. לאחר שהחייב לא פרע את יתרת ההלוואה, עומדת יתרת ההלוואה, נכון ליום הגשת הבקשה, על סך של כ- 53,310 ₪ .

המבקשת מציינת כי היא מודעת לעובדה שפירעון הכספים על ידה שלא במועדם יחייב ניכויי מס בשיעור של כ-35% מרכיב התגמולים, וניכויי בשיעור של 48% מרכיב הפיצויים. עוד טוענת המבקשת כי עד כה לא פעלה לפדיון הפוליסה על מנת שלא לפגוע בחייב.

כמו כן נטען, כי נוכח ההסכם, הרי שעומדת לרשות המבקשת זכות עכבון וזכות משכון על כספי הפוליסה, ומטעם זה יש לראות בה כנושה מובטחת הרשאית לקזז את יתרת חובה בלא התערבות בית משפט. כן נטען כי לא חלות בעניינה הוראות סעיפים 74 ו-85 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] התש"ם-1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל").

עוד טענה המבקשת כי היא הייתה מנועה עד כה מפדיון הפוליסה, נוכח העובדה כי הפוליסה עדיין בחזקת המעביד ודרושה לשם כך הסכמתו, כי לא חלה עליה חובה לפדות את הפוליסה, וכן חזרה בה, בהמשך תגובתה, מטענתה הראשונית, וטענה כי חל בעניינה סעיף 85 לפקודת פשיטת הרגל, המונע לשיטתה פדיון מוקדם של הכספים. לבסוף חזרה ודרשה המבקשת כי החייב ימציא למבקשת את המסמכים הרלוונטיים לפדיון מוקדם של כספי הפיצויים, אשר ביני לביני יוער, כי המדובר באותה אישור מעסיק לפדיון הפוליסה וכיוצא באלו.