פש"ר 7515-09-13 רימון צובר שיווק בע"מ נ' זיו ואח'

ביום 13.2.2014 ניתן בתיק זה צו לניהול עזבון המנוח ראובן זיו ז"ל בפשיטת רגל.

ביום 23.12.2014 הוגשה בקשה למתן צו הפטר בהסכמת הנושה הגדול של העזבון שנשייתו מהווה 74% מתביעות החוב שאושרו.

בבקשה הובהר כי מתן ההפטר יינתן בכפוף להבטחת תשלום דיבידנד בשיעור 55% נטו מתביעות החוב שאושרו על ידי עו"ד מזור ובצירוף הוצאות ההליך ובכפוף לויתור העזבון על זכויות או המחאת זכויות העזבון בחברות מרס הובלות בע"מ וא.ד.ל מתכות בע"מ.

כמו כן הובהר כי מתן ההפטר יהיה בכפוף למחיקת תביעת החוב בגין אי תשלום מזונות קטינים שהוגשה נגד העזבון על סך של 347,000 ₪ וכי תשלום הסכומים הנדרשים למתן הפטר ישולם בתום 14 יום ממתן אישור בית משפט להסכמת הצדדים ומתן צו הפטר מותנה.

כל הצדדים נתנו הסכמתם לבקשה למעט הנושה מסך סמיר נמורה למשאיות בע"מ (להלן: "מוסך נמורה") שתביעת החוב המאושרת שלו הינה בסך 103,257 ₪.

עוד יצוין כי עם מחיקת תביעת החוב בגין מזונות נותרו לעזבון שני נושים שתביעת החוב המאושרת שלהם היא בסך 285,816 ₪ לנושה רימון צובר אשר נתן הסכמתו לבקשה למתן הפטר וסך של 103,257 ₪ לנושה מוסך סמורה.

ביום 23.12.2014 הגיש מנהל העזבון, עו"ד מזור תגובתו לבקשה ובה הביע תמיכה בבקשה.

מנהל העזבון טען בתגובתו כי הנושה המתנגד לבקשה לא העלה בהתנגדותו חלופה טובה יותר לגביית סכומים גבוהים מן המוצע לצורך מתן ההפטר.

ביום 25.12.2014 קבעתי דיון במעמד הצדדים וביום 15.1.2014 הגיש ב"כ המוסך נמורה התנגדות לבקשה למתן הפטר ובעיקרה טען:

1.יש למנות שמאי לקביעת שווי זכויות העזבון בבית מגורי החייב המנוח ובני ביתו במצפה עדי. אין מחלוקת כי אלמנת המנוח וילדיו מתגוררים בבית ומדובר בבית מגורים שהוא בבחינת נכס תפוס.

2.דין הבקשה להידחות משום שלא פורטו הגורמים שיממנו תשלום ההצעה ובכך נמנע מהנושה לחקור ולברר שמא ניתן יהיה לחייב העזבון בביצוע תשלומים נוספים.

3.ביום 2.2.2015 הוגשה תשובת ב"כ העזבון בה פורטו הגורמים שיסייעו בביצוע הנדרש לצרכי מתן ההפטר, פרטים על המשכנתא הרובצת על בית המגורים, צורף נסח טאבו והבהרה לפיה לאלמנת המנוח ראובן זיו ז"ל מחצית הזכויות בנכס בו מתגוררת המשפחה ובפועל הינה דיירת מוגנת בנכס.

עוד צוין בתגובה כי בשל התנגדות הנושה לכינוס אסיפת נושים לדון בהצעת ההסדר הוגשה בקשה למתן הפטר.

4.ביום 26.2.2015 הוגש תסקיר מטעם ב"כ הכונ"ר התומך בבקשה, תומך במתן הפטר ותומך בעמדת מנהל העזבון.

ב"כ הכונ"ר ציינה כי אין למנוח נכסים פרט לזכויות בבית המגורים בו מתגוררת משפחתו.

5.ביום 3.3.2015 התקיים דיון במעמד הצדדים במסגרתו חזר ב"כ הנושה מוסך נמורה על טענותיו הכלליות. נטען באופן כללי כי על ב"כ העזבון לשפר הצעתו ואולם לא הובאו ראיות של ממש לתמיכה בטענות לקיומם של נכסים נוספים לעזבון או לטענות בנוגע לשווי מחצית הזכויות שיש לעזבון בנכס המקרקעין בהתחשב בקיומה של משכנתא על הנכס ובעובדה כי מדובר בנכס תפוס.

ב"כ מוסך סמורה גם לא התייחס להטבות להם זכאים הנושים שנותרו בהליך מכוח המחאת זכויות בנוסף לתשלום כספי וכן מכוח מחיקת תביעת החוב שהוגשה בגין אי תשלום מזונות.

6.לאחר ששמעתי טענות הצדדים אני סבורה כי התוכנית המוצעת לצורך מתן הפטר בתיק זה סבירה והוגנת ותואמת ההנחיות החדשות האמורות גם ברפורמה המונהגת במשרדי ב"כ הכונ"ר בתחום פשיטת הרגל. יש לזכור כי בעת הזו אנו מצווים להדגיש יותר מטרתו השנייה של הליך פשיטת הרגל המעדיפה שיקום מושא ההליך והותרתו בהליך לתקופה סבירה בלבד מתוך מגמה לשקמו, לפטרו מיתר חובותיו ולהפכו לגורם יעיל בחברה. כך בנוגע לחייבים וכך גם בנוגע לעזבונות המנוהלים בפשיטת רגל.