פש"ר 7333-11-16 יפרח נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון ואח'

: | גרסת הדפסה
פש"ר
בית המשפט המחוזי חיפה
7333-11-16
21.2.2017
בפני השופטת:
גלית ציגלר

- נגד -
מבקשת:
חברת נמל חיפה בע"מ
משיבים:
1. שי יפרח
2. כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון
3. גיא וייס (מנהל מיוחד)

החלטה
 

1.אין מחלוקת כי החייב קיבל 8 הלוואות ממעסיקתו - המבקשת, וע"פ ההסכם בינהם רשאית המעסיקה לנכות משכרו את התשלום החודשי בגין ההלוואות.

אין גם מחלוקת כי עד שניתן צו הכינוס שילם החייב את ההלוואות כפי שסוכם.

ע"פ ההסכם בין הצדדים נתן החייב הוראה בלתי חוזרת וזכות קדימה ראשונה למבקשת:

" הנני נותן לכם בזה הוראות בלתי חוזרות ורשות להעביר לקופה בזכות קדימה ראשונה, או לפי שיקול דעתכם הבלעדי ומבלי שאוכל לבוא אליכם בשום טענות, דרישות ו/או תביעות...."  (ראה מסמכי ההלוואה שצורפו).

 

2.לטענת החייב ממועד שניתן צו כינוס, ביום 5.12.16, היה על המבקשת להפסיק ולנכות ממשכורתו את תשלומי ההלוואה באופן שוטף, שכן מדובר בהעדפת נושים אסורה, ועליה לפעול לגביית המגיע לה במסגרת הליך פשיטת הרגל ככל נושה אחר.

 

3.המבקשת השיבה כי שמורה לה זכות קיזוז מכח סעיף 74 לפקודה, ולחילופין מכח סעיף 97 המאפשר לה להמשיך ולגבות את הכספים למרות ההליך, וזאת בהסתמך גם על פסיקת בית המשפט במקרים דומים.

(ראה לדוגמה החלטה שצורפה וניתנה ע"י השופטת קראי גירון בתיק פש"ר 3020-01-12 ופש"ר 3040-01-12, מיום 18.6.12).

 

4.המנהל המיוחד סבר תחילה כי כל עוד לא ניתנה ע"י החייב המחאת זכות, הרי שהמבקשת אינה יכולה לקזז על דעת עצמה את הסכומים, ועליה לחדול מכך (תגובה מיום 4.1.17), אך בהמשך ולאור הפסיקה שצירפה המבקשת שינה טעמו וטען כי קיימת למעסיקה זכות חוקית להמשיך ולקזז התשלומים, אולם נוכח מצבו של החייב הדבר אינו ראוי ואף עלול להביא לעזיבתו את מקום העבודה (תגובה מיום 6.2.17).

 

הן החייב והן המבקשת הגיבו לעמדה זו והעלו טענות שונות לגבי שכרו של החייב והשפעת הקיזוז על השכר, כשבאופן עקרוני חזרו על עמדותיהם הבסיסיות בענין הקיזוז.

 

5.לאחר שבחנתי את כלל התגובות שהוגשו ע"י הצדדים, ניתן לראות כי החייב חתם על הוראה בלתי חוזרת לתשלום המקנה למבקשת זכות לנכות את תשלומי ההלוואה השוטפים ממשכורתו, והוא פעל בהתאם להתחייבות זו עד שניתן צו הכינוס, והשאלה היא האם הוראה זו מהווה המחאת זכות ספציפית בעלת עדיפות הראויה להימשך למרות הליך פשיטת הרגל.

 

לא מצאתי כי חל בענייננו סעיף 74 לפקודה העוסק בזכות הקיזוז, שכן עניינו במי שמבקש לתבוע חוב מכח צו הכינוס ובמסגרתו ואין זה המקרה שבפני, מה גם שלא ניתן לקרוא למצב בו נתנה המבקשת הלוואה לחייב כ"חוב הדדי" של הצדדים כנדרש בסעיף, שהרי המבקשת אינה חבה דבר לחייב אלא רק זכאית לקבל ממנו את התשלומים המגיעים לה, וגם אם יחדל החייב מלעבוד ולקבל ממנה שכר - יוותר החוב על כנו.

 

6.שונה המצב בכל הקשור לסעיף 97 לפקודה – שעניינו המחאת זכות ספציפית בגין כל הלוואה שקיבל החייב, בה אישר למבקשת לנכות משכרו מדי חודש את התשלום הנדרש כהוראה בלתי חוזרת .

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>