פש"ר 62835-11-15 אנור נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז חיפה ואח'

בפני בקשה שהגיש החייב "למתן הוראות". הבקשה איננה חתומה ולא צורפו אליה תצהיר או נספחים כלשהם.

מתוך עיון בבקשה עולה כי הכותרת שניתנה לבקשה איננה אלא כסות ל"בקשה לעיון חוזר", שאין לה כל הצדקה ואין לה מקום לאור ההלכות בעניין "עיון חוזר".

ככל שההחלטה מיום 6/1/16 נראית לחייב כהחלטה שגויה המצדיקה פנייה לערכאת ערעור, עומדת בפניו האפשרות לפנות לערכאת ערעור.

למעלה מן הצורך, אפנה להחלטתי בתיק פש"ר 1361/04/13 בנק ערבי ישראלי נ' באסם אמארה בה מפורט הבסיס להחלטה מכח הוראות חוק בחקיקה ראשית ובחקיקת המשנה והמפרטת את הנימוקים מדוע אין להפלות לטובה מי שמבקש הסדר לפי סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל לעומת כל חייב אחר המנהל הליך פש"ר בין אם מדובר בבקשת חייב ובין אם מדובר בבקשת נושא,ומדוע המועד המחייב, גם בהליך לפי סעיף 19א, הוא זה שנקבע בחקיקה ראשית בהוראות המחוקק בסעיף 71(ב) לפקודת פשיטת הרגל – דהיינו 6 חודשים, שאף הוא ניתן להארכה במקרים מסוימים, כאמור בסעיף 71(ב) סיפא לפקודה, שהלכת בימ"ש עליון מורה על גישה מקלה בהפעלת שיקול הדעת לפי סעיף 71(ב) (ראה רע"א 2063/04 עתאמלה מחמוד נ' טאטור, רע"א 9802/05 המועצה המקומית לתכנון ובניה ירושלים נ' מלונות רותם וכן רע"א 1880/15 אורות העמקים נ' מרדכי אלגבסי).

כאמור, מאחר שהמקור החוקי והנימוקים להצדקת פרק הזמן של 6 חודשים, גם בהליך לפי סעיף 19א, פורטו בהחלטה אחרת שניתנה אחרת שניתנה על ידי בתיק פש"ר 1366/04/13, אני מפנה להחלטתי ולנימוקים המפורטים שם כחלק בלתי נפרד מהחלטתי כאן.

פרק הזמן של 6 חודשים הינו מהותי ולא טכני. מטרתו היא למנוע "מחטפים" ומניעת פגיעה בלתי מידתית בנושים.

נימוק נוסף הוא שסד זמנים כה קצר עלול לגרום לריבוי בקשות להארכת מועד בנימוק של אי ידיעה אודות ההליך וכי הנושה "לא יכול היה" להגיש תביעת חוב במועד.

יתר הנימוקים מפורטים כאמור בהחלטה שהפנתי אליה.

הבקשה נדחית.