פש"ר 61210-05-16 זנטי נ' רג'ואן ואח'

1.בפניי ערעור על החלטת הנאמן מיום 11/5/16, במסגרתה דחה בקשה להארכת מועד שהגיש לו המערער, להגשת תביעת חוב בתיק זה.

יצוין כי במסגרת החלטת הנאמן, הוא גם ציין כי:

"יתרה מכך, לו הייתה נדונה תביעת החוב לגופה, הייתה זו נדחית ממילא בשים לב כי לא הובהרו הנסיבות למתן 3 שיקים על סך 17,000 ₪ כ"א (התמורה, חשבונית מס/קבלה, חוקיות, נסיבות התשלום וכיוצ"ב)..." (סעיף 5 להחלטת הנאמן האמורה).

נימוקי הערעור

2.בערעור טוען המערער כי הגם שצו הכינוס לנכסי החייבת ניתן ביום 9/1/13, המערער קיבל הודעה על צו הכינוס רק ביום 5/8/13.

המערער הגיש לכונ"ר תביעת חוב באופן עצמאי (לא היה מיוצג) ביום 23/2/14, אך לא באופן מקוון, ולכן תביעת החוב לא אושרה לקבלה ע"י הכונ"ר.

בנסיבות אלה הגיש המערער ביום 14/8/14 בקשה להארכת מועד להגשת תביעת החוב באמצעות בא כוחו.

ביום 11/5/16 דחה הנאמן את הבקשה להארכת מועד.

3.טוען המערער כי הגישה היום בפסיקה היא להקל במתן אורכות להגשת תביעות חוב (הפנה לרע"א 9802/08 הועדה המקומית נ' א.ר מלונות רותם), (להלן: "פסק דין רותם").

4.מעבר לכך, לא ברור מדוע הנאמן ציין בהחלטתו כי אפילו הייתה מוגשת תביעת החוב במועד, היה דוחה אותה לגופה, כאשר החייבת לא הכחישה את החוב ואף לא הגישה התנגדות בתיק ההוצל"פ, לשם הוגשו שלושת השיקים (נשוא תביעת החוב) לביצועו.

לטענת המערער, הנאמן לא היה צריך "להציץ מאחורי הפרגוד", אלא לקבל את נתוני החוב בהוצל"פ.