פש"ר 61210-05-16 זנטי נ' רג'ואן ואח'

1.בפניי ערעור על החלטת נאמן, על פיה נדחתה תביעת החוב של המערער מפאת הגשתה באיחור וכן לגופו של עניין, מאחר ולא צורפו אסמכתאות מספיקות להוכחת תביעת החוב.

2.הנאמן השיב לערעור, וביקש להתנות את בירורו בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו.

3.בתאריך 9.11.16 קיימתי דיון בערעור, אליו לא התייצב המערער כיוון שמצוי במאסר.

כך נמסרה על ידי עורכת דין אסולין רחלי, שהתייצבה וציינה כי קיבלה את ייצוג המערער, למרות שאין לה עדיין יפוי כוח בכתב להציג.

4.בהחלטתי בתום הישיבה האמורה, הוריתי כדלקמן:

א.המערער יגיב תוך 7 ימים לבקשת הנאמן להפקדת ערובה לשמיעת הערעור.

ב.ככל שתפתר סוגיית הערובה להוצאות, אבקש מהמערער לפרט את התמורה שנתן בגין החזקת השיקים נשוא תביעת החוב, לרבות אסמכתאות, בכדי שאוכל להעריך את סיכויי הערעור.

5.תגובת המערער ניתנה באופן אישי ולא באמצעות בא כוחו, ובה טען טענות לגופם של דברים. בכל הקשור לסוגיית הערובה להוצאות, ציין כי לא ברור מדוע יש להורות על הפקדת ערובה, דבר שיכול לפגוע בו כנושה, ובמיוחד שמדובר בבקשה בתיק פש"ר ולא בערעור בפני הרכב (סעיף 5 לתגובה).

6.הנאמן השיב לתגובה זו והדגיש שלא ניתנה התייחסות של ממש מצד המערער לסוגיית חיובו בערובה להוצאות, כפי שהוריתי בהחלטה בתום הישיבה הקודמת.