פש"ר 60276-10-10 עמק נ' כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום

ב- 30/6/16 הגיש הכונ"ר תסקיר בו פורט- ביום 31/10/10 ניתן צו לכינוס נכסיה של החייבת וביום 11/5/11 הוכרזה החייבת כפושטת רגל. על החייבת הושת תשלום חודשי בסך 400 ₪. החייבת גרושה, נשואה בשנית (הדבר לא ידוע, ככל הנראה לכונ"ר, אך עולה מתצהיר החייבת מיום 11/8/16), ילידת 1988, אם לילד קטין. הכנסות התא המשפחתי הם כ- 13,000 ₪ והוצאותיו כ- 11,000 ₪, כולל הוצאות חריגות והוצאות לגביהן לא הוגשו אסמכתאות מתאימות (טיפולים). נגד החייבת הוגשו תביעות חוב בסכום כולל של כ- 129,000 ₪ ונבדקה רק תביעת חוב אחת, של הנושה בנק הפועלים, אשר הופחתה מסכום של כ- 43,000 ₪ לסכום של כ- 30,000 ₪. על פי חישוב הכונ"ר, אם תקבל החייבת הפטר, יזכו נושיה לדיבידנד בשיעור של כ- 18%. הכונ"ר המליץ להעניק לחייבת הפטר.ביום 3/3/16 התקיים דיון בבקשת החייבת להפטר. בדיון נקבע שהחייבת תמסור לכונ"ר את כל הדוחות החסרים, וכי העתק התסקיר יועבר לנושה, בנק הפועלים, אשר הגיש התנגדות לבקשת החייבת להפטר.

ב- 5/7/16 הגיש הנושה, בנק הפועלים, התנגדות להפטר, במיוחד בהתבסס על ההפרש בין הכנסות והוצאות התא המשפחתי והוצאות לא מוסברות. להערכת הנושה, הוצאה מקסימלית סבירה עומדת על סך של 10,000 ₪ ולכן לתא המשפחתי הכנסה פנויה של כ- 3,000 ₪ לחודש. נוכח זאת סבור הנושה שעל החייבת להעמיד את הקופה על סכום שלא יפחת מ- 80,000 ₪.

בהחלטתי מיום 9/7/16 קבעתי כי תסקיר הכונ"ר והמלצתו אינם נראים סבירים, במיוחד נוכח גילה של החייבת והאפשרות העולה מתסקיר הכונ"ר שנוכח הכנסות התא המשפחתי, יכולה החייבת להעשיר את הקופה בצורה משמעותית. נוכח זאת הוריתי לחייבת להגיש תצהיר בו תפרט את הכנסות והוצאות התא המשפחתי, בצירוף תלושי שכר והעתק הדוחות עבור ששת החודשים האחרונים וכן הוריתי לנושה, בנק הפועלים, לשקול להגיש בקשה למינוי נאמן אשר יקדם את התיק.

ביום 11/8/16 הגישה החייבת תצהיר. בניגוד להחלטתי מיום 9/7/16, לא צורפו לתצהיר תלושי שכר ודוחות עבור ששת החודשים האחרונים, אלא לחודשים 9/2015 עד 2/2016.

עיון בדוחות שהגישה החייבת מלמד שלחייבת הוצאות מופרזות בסעיפים רבים, כגון- נייד בסכומים מופרזים בין 350 ₪ ל- 600 ₪ לחודש, הלבשה בסכומים של 150 עד 700 ₪ לחודש, חינוך ותרבות בסכומים בין 200 ל- 400 ₪ לחודש, נסיעות בסכומים של 200 עד 600 ₪ לחודש והוצאות בסעיף "שונות" בסכומים בין 300 ל- 1,200 ₪ (החייבת רשמה בחלק מהן "טיפולים", אך מתסקיר הכונ"ר עולה כי לא צירפה אסמכתאות לטיפולים הנטענים).

יותר מכך, החייבת מתגוררת בדירה יקרה ומשלמת סכום של 4,150 ₪ לחודש שכ"ד, 150 ₪ לחודש ועד בית והוצאות תואמות בגין ארנונה.

למרות ההוצאות המופרזות, לחייבת עודף הכנסות על הוצאות אשר הסתכם בששת החודשים הנ"ל בסכום של כ- 1,600 ₪ (הסכום היה גבוה בהרבה, אך בחודש 11/2015 דיווחה החייבת על הוצאות בסכום העולה בכ- 6,000 ₪ על ההכנסות).

בהערכה גסה, יכולה הייתה החייבת להפחית הוצאותיה לפחות בסכום של 6,000 ש"ח בחודשים המוצהרים ואם הייתה פועלת לשכור דירה זולה יותר, המתאימה לחייבת בפשיטת רגל, יכולה הייתה לחסוך בסעיף הדיור (שכ"ד, ועד בית, ארנונה וכו'), סכום של לפחות 4,000 ש"ח נוספים.

כלומר, אם הייתה החייבת נוהגת כחייבת בפשיטת רגל, יכולה הייתה היא להפחית הוצאותיה בסכום של כ- 2,000 ₪ לחודש, בחודשים עליהם הצהירה.

למרבה הצער, הכונ"ר לא עקב אחרי התיק כפי שראוי היה, ולכן במשך תקופה ארוכה לא שילמה החייבת כפי יכולתה, אלא סכום נמוך מאוד של 400 ₪ לחודש.

אך אין בכך שהכונ"ר לא עקב אחרי התיק כראוי, כדי לשחרר את החייבת מחובותיה.

חייבת בפשיטת רגל חייבת להקטין הוצאותיה, ולהגדיל ככל האפשר את התשלום לקופת פשיטת הרגל. מאחר שהחייבת שילמה סכום נמוך מאוד ביחס ליכולתה, היה עליה ליזום הגדלת התשלום החודשי, על מנת שיצטבר בקופה סכום סביר לחלוקת דיבידנד לנושים.

התנהלות החייבת גרמה לכך שבמשך תקופה ארוכה שילמה החייבת סכום נמוך, אשר אינו הולם את יכולתה, ועקב כך הסכום שהצטבר בקופה נמוך מאוד, המאפשר חלוקת דיבידנד של פחות מ- 20%.

למרות האמור, נוכח משך הזמן שההליך מתנהל, יש לבחון אפשרות לקדם את ההליך לקראת הפטר.

נוכח האמור, אני מורה כדלקמן:

תוך 30 יום תיתן החייבת עמדתה להעלאת התשלום החודשי, תציע סכום ההולם את יכולתה ותציע סכום להעשרת הקופה (תשומת לב החייבת שניתנה הסכמת הנושה, בנק הפועלים, שכנגד העמדת הקופה על סכום של 80,000 ₪, תהיה היא זכאית להפטר).

לא תגיב החייבת במועד, תשלם היא 1,500 ₪ לחודש החל מחודש אוקטובר 2016.