פש"ר 59872-01-13 פלוני נ' כונס נכסים רשמי תל אביב

בקשת חייב, אשר ניתן לו הפטר מחובותיו ברי התביעה שנצברו קודם למתן צו הכינוס בעניינו, לקבלת פטור אף מחוב מזונות המשולם למוסד לביטוח לאומי.

הנדרש לנדון

1.ביום 14.9.14 ניתן לחייב הפטר חלוט מחובותיו ברי התביעה בכפוף להוראות סעיף 69 (א) לפקודת פשיטת הרגל (נ"ח) התש"ם – 1980 (להלן- הפקודה). בגדרו של ההליך הוגשו כנגד החייב תביעות חוב בשיעור של למעלה מ1.9 מליון ₪ לרבות תביעת חוב מהמל"ל בסך של 105,957 ₪ בדין קדימה.

נכון לעתה טרם הושלם הליך חלוקת הדיבידנד לנושים ואולם נראה כי כל הסך המצוי בקופת ההליך – 4800 ₪ ישולם למל"ל בלבד הואיל והחוב כלפיו הינו החוב היחיד בדין קדימה.

2.החייב יליד 1955, נשוי ואב לבגירה בשנות העשרים לחייה.

3.החייב הוכר כנכה בשיעור של 100% במסגרת נכות כללית בביטוח הלאומי בשל בעיות נפשיות שונות מהן הוא סובל. הכנסתו מקצבת נכות עומדת ע"ס 2545 ₪ לבד מכך הוא משתכר מעת לעת בעבודות מזדמנות סך הנע בין 500 ₪- 800 ₪ לחודש ומנגד לנדרש דמי שכירות לדירת החדר בה הוא מתגורר בסך של 2200 ₪, כאשר סך זה כולל דמי אחזקה.

4. החייב מטופל במרכז יום במרכז הקהילתי לבריאות הנפש ברחובות. לדבריו הוא נדרש מדי חודש למזון בשיעור של כ – 1200 ₪ , תרופות בסך של כ- 150 ₪, נסיעות בשיעור של כ – 200 ₪ ו- 100 ₪ בגין טלפון סלולארי.

5. ע"פ חוות דעת אותה צירף החייב לבקשתו ואשר נערכה ביום 18.12.91 ע"י הפסיכיאטר ד"ר אלכס אביב, החייב אובחן כסובל מפיגור שיכלי (יחד עם זאת צויין בחוות הדעת – "אין עדות לקיומה של הפרעה פסיכיאטרית הפוגעת בכשירות משפטית"). גם ע"פ אבחנה של בית החולים אברבנל בו טופל החייב עולה, בין השאר, כי הוא סובל "מפיגור שיכלי והפרעת אישיות אקספולסיבית" וכי "לאור מצבו אינו מסוגל להיות אחראי למעשיו ובוודאי לא לנהל כספיו, מפזר כספים ללא שיפוט ולאו דווקא כמענה על צרכיו האישיים, לעיתים קרובות נתון לסחטנות מצד חריגים שונים בקהילה איתם מתידד" .

6. החייב עותר לכך שבנסיבות חייו כמו גם יכולותיו הכלכליות, נכותו והעובדה שבתו בגינה נוצר חוב המזונות הינה בגירה כיום, יהא פטור אף מהחזר חוב המזונות למוסד לביטוח לאומי.

7. המל"ל מתנגד למבוקש וטוען כי הנסיבות בעניין דנן אינן מצדיקות מתן פטור גורף. הנחת היסוד היא כי הפטר לחוב מזונות יעשה אך ורק בנסיבות חריגות. החוב למל"ל אינו חוב עצמאי של החייב כלפיו אלא חוב שנוצר מכח דיני הסובריגציה והמל"ל נכנס בנעלי הזכאים למזונות אחר שהוא נשא בתשלומים אלו מכח הוראות סע' 14 חוק המזונות (הבטחת תשלום) התשל"ב – 1972. (להלן – חוק המזונות) והמל"ל מחוייב לגבות כספי ציבור אלו מהבעלים.