פש"ר 59320-03-16 בן צור נ' ארזי

1.עסקינן בבקשה למתן התראת פש"ר נגד המשיב, בגין חוב כספי חלוט, הנובע מפסק דין בת"א 24424-11-12, שניתן בבית משפט השלום בחיפה, ביום 3/12/14 (להלן: "פסק הדין"), שעומד נכון ליום הגשת הבקשה (20/3/16) על סך של 499,604.53 ₪ (יתרת חוב מאושרת בתיק הוצל"פ שנפתח לביצוע פסק הדין, ליום הגשת הבקשה).

2.המשיב התנגד מהטעם כי פסק הדין אישר הסכם פשרה שנחתם בין הצדדים, במסגרתו, בסעיף 3(ג), הוסכם כי "במדיה והנתבע לא יקיים את התחייבותו לפי הסכם זה, לתובע שמורה הזכות לחדש התביעה על פי כל דין". לכן משלא עמד המשיב, הנתבע שם, בהוראות הסכם הפשרה, כל שיכול המבקש לעשות הוא לחזור לבית המשפט קמא, לחידוש התביעה, אך אין עסקינן בחוב חלוט הנובע מהסכם הפשרה, שאושר על ידי בית המשפט בפסק הדין.

3.המבקש דוחה פרשנות זו של המשיב, ומשיב כי סעיף 3(ג) להסכם הפשרה, מעניק זכות לו בלבד (התובע בתביעה נשוא פסק הדין), שלא לאכוף את הסכם הפשרה אלא לחזור להמשך ניהול ההליך בבית המשפט. יחד עם זאת, למבקש זכות לראות בהסכם הפשרה כתקף על הסכומים הנקובים בו, שאושרו במסגרת פסק הדין, המהווים חוב חלוט של המשיב למבקש.

4.במסגרת ישיבת יום 18/12/16, חזרו הצדדים על טענותיהם.

ב"כ הכונ"ר צידדה בעמדת ב"כ המבקש, לעניין החוב הפסוק והחלוט.

דיון והכרעה

5.סבורני כי אין ממש בטענות המשיב, וכי הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין, משקף חוב כספי פסוק וחלוט בשיעור שננקב בבקשה. 

בישיבת יום 18/12/16 ציינה ב"כ המבקש, כי החוב בתיק ההוצל"פ נכון להיום הוא בשיעור של כ-550,000 ₪.

6.פסק הדין אכן אישר הסכם פשרה שהוגש לבית המשפט, עליו חתומים הצדדים ביום 3/12/14. בהסכם זה נרשם ב"הואיל" השלישי, כי "והואיל: ובין הצדדים נערך ונחתם מסמך סיכום מתאריך 13/11/14, מוסכם על הצדדים כי מסמך זה ישמש בסיס להסכם שלהלן".

7.הסיכום מיום 13/11/14, שנרשם בכתב יד, ועליו חתומים הצדדים, מדבר על כך שהמשיב ישלם למבקש סכום של 90,000$, ובתמורה המבקש יבטל את התביעה, והליכים אחרים לרבות תלונה במשטרה.