דהן נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון ואח'

1.בפניי בקשה לביטול ההליך שהגיש הנאמן.

2.ביום 25.9.2016 הוכרז החייב כפושט רגל, ובעניינו ניתן צו הפטר מותנה בתוכנית פירעון. עפ"י פסק דיני הנ"ל נקבע כי " לאחר שהחייב נאות לוותר על קרן הפנסיה יש לו לטובת קופת הכינוס, אני מאמצת את תכנית הפירעון המוסכמת המפורטת לעיל, ונותנת לחייב הפטר מותנה כנגד העמדת קופת הכינוס על סך של 162,000 ₪ אשר ימומנו מקרן הפנסיה של החייב, הכספים שיש בקופה, והיתרה בתשלומים על סך של 2,000 ₪. תכנית הפירעון כוללת את הפיגורים"

3.היה ברור לצדדים כי כספי הפנסיה מהווים חלק מתכנית הפירעון (לנוכח הסכום המופקד כפי שעולה מדברי ב"כ הצדדים בפרוטוקול), וכי החייב היה אמור להתחיל להפקיד סך 2,000 ₪ מידי חודש כחלק מתכנית הפירעון.

4.ביום 26.12.2017, משלא עמד החייב בתכנית הפירעון, הוגשה בקשה להארכת תוקף תכנית הפירעון, זאת עפ"י התרופות שנקבעו למקרה שהחייב לא יעמוד בתכנית הפירעון. נטען כי קופת הפנסיה הודיעה, כי לא ניתן לממש כספי הפנסיה בהיותם כספים מוגנים. עוד נטען, כי החייב צבר שמונה פיגורים בתשלומים החודשיים. משלא הגיב החייב לבקשה (חרף שתי ארכות שניתנו לו עפ"י החלטות מיום 2.1.2018 ו- 28.1.2018), ניתנה החלטתי מיום 12.2.2018, לפיה הוריתי על הארכת תכנית הפירעון בששה חודשים.

5.החייב המשיך לצבור פיגורים וביום 5.8.2018 הגיש הנאמן בקשה לביטול ההליך, וטען כי החייב צבר 14 פיגורים.

6.הפעם הגיב החייב לבקשה. לטענתו, לנוכח תשובת מעסיקו, לא קמה לו זכות למשוך את הכספים וכי תכנית הפירעון נסמכה על כספי הפנסיה. על כן ביקש החייב לקבוע דיון נוסף לשם דיון מחודש בתכנית הפירעון. הנאמן הגיש תשובה בה חזר על האמור בבקשתו.

7.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מצאתי לבטל את ההליך. נראה, כי החייב מתנהל בחוסר תום לב ומנצל את ההליך לרעה.

8.ראשית, אני דוחה טענת החייב כי הוא הסתמך על כספי הפנסיה. כספי הפנסיה היו חלק מתכנית הפירעון ועל החייב היה להוסיף תשלומים חודשיים. החייב לא שילם התשלומים החודשיים, צבר 14 פיגורים ע"ס 28,000 ₪ (מהם שילם החייב 2,000 ₪ בלבד) ודי בכך כדי לבטל את ההליך.

9.שנית, החייב לא טען טענותיו המעולות היום כאשר הוגשה בקשה להארכת תוקף תכנית הפירעון (הוא אף לא טרח להגיב חרף הארכות שניתנו לו), והוא נזכר להעלות טענותיו כאשר הוגשה בקשה לביטול ההליך- דבר המלמד על כוונת החייב ליהנות מן ההליך מבלי לקיים את חובותיו בהליך.

10.שלישית, החייב ידע לכל הפחות עוד בחודש 1/2017 (וייתכן שהוא ידע על כך לפני כן), כי לא ניתן לממש את כספי הפנסיה. ומה הוא עשה, הוא לא הודיע דבר לבית המשפט, הוא אף לא שילם את התשלום החודשי והמשיך ליהנות מיתרונות ההליך.