פש"ר 58929-05-16 פלוני נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

לפני בקשת המבקשת לקציבת מזונות עבור ילדיהם המשותפים שלה ושל החייב (להלן: "הקטינים"), בהתאם לסעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980.

לאחר שנתתי דעתי לבקשה ולתגובות, ותוך שנתתי דעתי גם לשיקולים הצריכים לעניין, לרבות צרכי הקטינים, חובותיו של החייב כלפי נושיו, צו התשלומים שהושת עליו, הכנסות החייב והוצאותיו, מצאתי לפסוק לטובת הקטינים מזונות בסך 2,400₪ ואפרט.

על בית המשפט לפשיטת רגל "למצוא את נקודת האיזון הראויה בין האינטרסים של הזכאי למזונות, של נושי החייב ושל החייב עצמו". (ע"א 8993/04 פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו, 20.9.2007), רע"א 7568/13 פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו, 31.12.2013) ורע"א 7677/14 פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו, 19.4.2015)).

במסגרת איזון זה על בית המשפט ליתן דעתו למספר רב של נתונים ושיקולים לרבות היקף חובותיו של החייב, סכום המזונות שעל החייב לשלם מידי חודש, הסכום המצוי בקופת הכינוס, הכנסותיו של החייב, והוצאותיו.

בשל הצורך לאזן בין כלל השיקולים הצריכים לעניין, יכול והסכום אשר ייקצב על ידי בית המשפט, יהא נמוך, לעיתים אף משמעותית, מהסכום שנפסק על ידי הערכאה אשר קבעה את המזונות.

בבקשתה טוענת המבקשת, כי ילדיהם המשותפים שלה ושל החייב הינם תאומים בני 4. למבקשת בן נוסף בן 6 מנישואים קודמים. לטענת המבקשת, מזה מספר חודשים מתחמק החייב מתשלום דמי המזונות, כשגם לפני כן שילם את דמי המזונות באופן חלקי בלבד. לטענת המבקשת, מצבה הכלכלי קשה, היא אינה עובדת מזה מספר חודשים, בשל העובדה כי עליה לגדל את ילדיה לבד, והיא מתקשה לספק לילדיה את הצרכים הבסיסיים ביותר. בעבר עבדה במשק בית והרוויחה סך של 500 ₪ לחודש בלבד.

המבקשת מתארת בבקשתה, כי הקטינים מתגוררים עמה בדירה שכורה כאשר דמי השכירות החודשיים בהם היא נושאת הינם בסך של 2,500 ₪, ובנוסף עליה לשאת בהוצאות אחזקת המדור, לרבות ארנונה, מים, חשמל וכן יתר הוצאות המחייה של הקטינים כגון מזון, ביגוד, בריאות וכיו"ב. לטענת המבקשת, החייב כלל אינו רואה את הקטינים, דבר שמגדיל את הוצאותיה.

עוד טוענת המבקשת, כי מצבה הכלכלי קשה ולה חובות למכולת, לרשויות השונות, להוצאה לפועל ולבנק. המבקשת מיוצגת על ידי בא כוח מטעם הלשכה לסיוע משפטי. כמו כן, אחד הקטינים נולד עם שפה וחך שסועים, ומצוי בטיפולים רפואיים הדורשים ממנה הוצאות נוספות.

בבקשתה, מציינת המבקשת, כי החייב היה מצוי בעבר בהליך פש"ר קודם, שבוטל עקב חוסר תום ליבו של החייב, שהסתיר נכסים, כספים ורכוש, ואף לא שילם את דמי המזונות שנקצבו במסגרת ההליך.