ג' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

1.לפני בקשת המבקשת לקציבת מזונות בתם של החייב והמבקשת, כמו גם פסיקת מזונותיה של המבקשת עצמה, וזאת ע"פ סע' 128(א) לפקודת פשיטת הרגל.

2.לחייב ניתן צו כינוס על נכסיו ביום 1.2.17

3.בשנת 202 ניתן פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בו נדרש החייב לשלם את מזונות בתו הקטינה בסך של 2,300 ₪ לחודש עד הגיעה לגיל 18, כמו גם סך של 1,500 ₪ בגין מזונות המבקשת עד למועד בו תינשא בשנית.

4.לטענת המבקשת יצר החייב חוב של למעלה מ-200,000 ₪ בגין המזונות, וכי נוכח מצבה האישי והרפואי יש לחייבו במזונותיה, וזאת בהתאם להסכם ביניהם לו ניתן תוקף של פסק דין. עוד נטען על ידי המבקשת כי בתם המשותפת הינה סטודנטית הנדרשת לסיוע לצורך לימודיה בחו"ל ומשכך עליו להוסיף ולשלם, כפי שהתחייב, סך של כ- 1,000 ₪ בחודש, מקום בו הוא עצמו גרם ליתרת החובה בחשבונה.

5. החייב לא הגיש תגובתו עד למועד כתיבת שורות אלו.

6. המנהלת המיוחדת התנגדה לקציבת המזונות וזאת מקום בו בתם של החייב והמבקשת הינה בגירה ועת כי בכל הנוגע לקציבת מזונות האישה מדובר בהליך שהינו חריג, ולא מתקיימים במקרה דנן התנאים המצדיקים פסיקה כאמור. לטענת המנהלת המיוחדת נוכח הנתונים העולים מתוך המסמכים המלמדים העברת זכויות בנכס מקרקעין, העדרם של נתונים רפואיים מיוחדים והעובדה כי המבקשת אף נהנית מתשלום דמי שכירות של הבית הדו משפחתי בו היא מתגוררת לבדה, ונוכח מה שנחזה כהסכם אשר המנהלת המיוחדת רואה אותו כחד צדדי – אין מקום לפסיקת מזונות.

7. במסגרת התשובה מצאה המבקשת לפרט נתונים רבים אשר אינם נוגעים לבקשה. לגופו של עניין נטען כי הנכס בו היא מתגוררת מצוי במצב הדורש תחזוקה רבה, כי בתם של הצדדים נדרשת לכספים לצורך מחייה ולימודים וכי יש להורות כמבוקש בבקשה.

8.זה המקום לציין כי החייב כבן 60 משתכר סך של כ- 5,170 ₪ לחודש.

9.סע' 128 (א) לפקודת פשיטת הרגל קובע: