החלטה 53762-07-12, 53739-07-12, 53709-07-12, 26232-06-12 אביב - תעשיות מיחזור בע"מ נ' אבו סאלח ואח'

הרקע למחלוקת

1.המבקשת נושה במשיב (להלן "החייב"), המצוי בהליכי פשיטת רגל. לזכות המבקשת רשומים משכונות על שני נכסי מקרקעין של החייב, ולמימושם היא פועלת במסגרת הליכי הוצאה לפועל. בהחלטה מיום 3.2.14 התיר בית משפט זה לנאמן ולמבקשת להמשיך בפעולות המימוש במסגרת הליכי ההוצאה לפועל. בגדרם של הליכים אלה החלה המבקשת פועלת למכירתם של המקרקעין הממושכנים, ובתוך כך החלה בשומת המקרקעין, הכנת טיוטות להסכמי מכר, ופרסום דבר המכירה, פרסום בעקבותיו החלו פונים אליה קונים פוטנציאליים לרכישת הקרקע.

2.בבקשה שהניחה לפניי טוענת המבקשת, כי חרף קיומם של הליכי המימוש ממשיך החייב ופועל בתוך הקרקע, בה נטועים מטעי תפוחים, בין בעצמו בין באמצעות אחרים, וכך משבש הוא את הליכי המכירה. על כך היא מוסיפה, שבתקופה הנדונה הוא קטף תפוחים בהסתר ושלא כדין. מכאן בקשתה, ליתן צו האוסר עליו לערוך קטיף לתפוחים שבמטעים.

הנאמן, עו"ד א' ללקין, הודיע בכתב על הצטרפותו לבקשה. נושה נוסף, שבא כוחו (עו"ד פ' ג'באלי) התייצב לדיון, הצטרף אף הוא לבקשה.

3.בתצהיר תשובה שנתן החייב הוא כופר בחתימתו על שטרי המשכון, שעל מימושם עמלה המבקשת. הוא טוען, כי חתימותיו על שטרי המשכון זויפו. הוא טוען עוד, כי אין הוא חייב דבר למבקשת (שטוענת לחוב של 13 מיליוני ₪ שהוא חייב לה), ומפנה להסכם משנת 2010, לפיו ערכו השניים התחשבנות והיא שנותרה חייבת לו.

לתצהירו שלו הוסיף החייב תצהיר של מר ג'מיל עקבאני, ממנו עולה כי אשת החייב השכירה לו את המטעים על מנת לעבדם ולקטוף מפירותיהם. הוא השקיע עד כה 200,000 ₪ בטיפול במטעים, כך מר עקבאני בתצהירו.

דיון

4.ביום 9.7.12 נתן בית משפט זה (כב' השופט י' בן־חמו) צו כינוס נכסים כנגד החייב (יחד עם שלושה אחרים), בגדרו עוכבו הליכים הנקוטים נגדו. נוסף על כך נתמנה מנהל מיוחד, לשם כינוס הנכסים. צו זה משמעו כינוס כלל נכסי החייב, על מנת לממשם לשם פרעון חובותיו לנושיו. בכלל נכסים אלה מצויים המקרקעין בהם עסקינן, ועליהם המטעים. ואם ניתן צו לכינוסם, הרי שאלה הופקעו מידיו של החייב, והם בידי המנהל המיוחד, הוא הנאמן עו"ד א' ללקין, ולחייב אין כל זכות לעשות בהם כל פעולה, בלא שיסכים לכך הנאמן. הדברים מתחדדים נוכח העובדה, כי עניין לנו בנכס מניב, ששכר פירותיו ראוי שייכנס לקופת הכינוס, לשם פרעון החובות שבהליך פשיטת הרגל, לטובת כלל הנושים.

5.החייב ביקש לשכנע, כי אם לא יפעל הוא עצמו במטע, כי אז ירד המטע וירדו פירותיו לטמיון. לכך אשיב לו, לחייב, כי דרך המלך פתוחה בפניו, משמע לפנות אל הנאמן בבקשה כי יתיר לו לקטוף את הפירות, והנאמן יעשה לפי חוכמתו.

במאמר מוסגר אציין את שנודע במהלך הדיון בבקשה, כי בעונה שעברה עשה החייב דין דומה לעצמו וערך קטיף, ולטענתו לא נותר בידיו מן הקטיף כי אם חוב גדול. ובכן אם לשם הגדלת חובותיו הוא מבקש להוסיף ולקטוף גם העונה, אין להתיר זאת. ואם כטענת המבקשת, הקטיף עשוי להכניס הכנסה נאה, הכנסה זו צריכה שתיכנס לקופת הכינוס ולטובת כלל הנושים.

6.ראינו את טענתו של מר עקבאני, לפיה הוא שכר את הקרקע מאשת החייב. טענתו זו לא נתמכה בהסכם בכתב. אדרבא, הוא טען כי ההסכם נערך על־פה. מכל מקום, משהנכס מצוי בגדרו של כינוס נכסים, לא רשאי היה החייב (גם לא אשתו, שלא ברור כלל מה מעמדה בקרקע) להשכיר את הקרקע לעקבאני. ואם נגרם הפסד לאחרון, אין לו כי אם לבוא בטרוניה לחייב על שהשכיר לו את שאין הוא רשאי להשכיר.

7.בשולי הדברים אעיר, כי טענותיו של החייב כנגד תקפות המשכון (בשל זיוף חתימותיו, או פרעון החוב מושא המשכון) אין מקומן כאן. בהליך שלפניי עוסקים אנו בכינוסם של המקרקעין, על מנת לממשם ולפרוע מתמורתם את חובות החייב.

8.מכלל הדברים אנו מגיעים כדי כך, שיש לאסור על החייב לפעול כל פעולה במקרקעין מושא הבקשה, ובכלל זה להמשיך ולעבוד את הקרקע ולקטוף את פירותיה.

הואיל וכך הנני נותן בזה צו, האוסר על החייב או מי מטעמו לעשות כל פעולה מכל סוג שהוא בקרקע, בין בעצמו ובין באמצעות אחרים, כי אם ברשותו של הנאמן. הצו יעמוד על עומדו כל עוד מתקיימים הליכי פשיטת הרגל, או עד להחלטה אחרת.

החייב ישא בהוצאותיה של בקשה זו בסך של 8,000 ₪, שכר טרחתם של עורכי הדין של המבקשת. לא מצאתי לפסוק הוצאות לטובת הנאמן, שלא התייצב לדיון (מחמת שהותו בחופשה) או לטובת ב"כ הנושה האחרת שהתייצב לדיון וביקש להצטרף לבקשה.

ניתנה היום, ט"ז אב תשע"ד, 12 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.