פש"ר 53139-10-13

1.לפני בקשת המבקשת לקציבת מזונות בנם הקטין שלה ושל המשיב 1 (להלן – החייב, וזאת ע"פ סע' 128(א) לפקודת פשיטת הרגל.

2.לחייב ניתן צו כינוס על נכסיו ביום 12.11.13 .

3.ביום 19.10.04 ניתן פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה אשר אישר הסכם בין הצדדים לפיו חויב החייב לשאת במזונות בנו בשיעור של 2000 ש"ח לחודש (להלן – פסק הדין).

4.לטענת המבקשת יש לחייב את החייב בסכום המזונות בו חוייב בפסק הדין, מה גם שלטענתה לחיב יש עסק לניהול אירועים והיא ראתה אותו נוסע בג'יפ מפואר.

המבקשת לא ציינה בבקשתה כל פרט הנוגע להכנסתה שלה ולצרכי הקטין.

5.החייב בתגובתו טען כי פסק הדין הנזכר מבוסס על פסק דין שניתן בארה"ב ובוטל. מיד יאמר, כי טענתו זו של החייב אינה ברורה וכי כל עוד אין פסק דין המבטל את חיוב המזונות ע"פ פסק דינו של בית המשפט לענייני משפט עסקינן בפסק דין שריר וקיים.

בהמשך תגובתו טוען החייב, באופן כללי ומבלי להבהיר טענתו, כי נוכח חיוביו בהליך הפש"ר ויכולתו הכלכלית הזעומה, אין מקום להוסיף ולחייבו אף בתשלומי מזונות לבנו הקטין. עוד מציין החייב כי יש לו בת קטינה נוספת מאישה אחרת בגינה טרם נקצב לו חיוב במזונות.

6. המנהל המיוחד ציין בתגובתו כי החייב הצהיר בבקשתו כי השתכרותו כיום עומדת על 4700 ₪ וטענות המבקשת לעניין ג'יפ מפואר בו עושה החייב שימוש כמו גם עסק לאירועים לא הוכחו ונטענו בעלמא. כמו כן מציין המנהל המיוחד כי המבקשת לא טרחה לצרף פרטים על הכנסותיה שלה וצרכי הקטין.

המנהל המיוחד מוסיף ומציין כי לחייב יש חובות כלפי נושיו בשיעור של כ – 2.5 מליון ₪ ובכללם חוב של 100,000 ₪ בגין מזונות העבר וכי צו התשלומים בעניינו הועמד על 800 ₪.

המנהל המיוחד סבור כי בנסיבות אלו ראוי לקצוב לחייב את חיובו במזונות בנו הקטין בשיעור של 700 ש"ח .

7.סע' 128 (א) לפקודת פשיטת הרגל קובע: