פש"ר 5221-08-15 אורון ואח' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

צו לכינוס נכסי החייב ניתן ביום 5.9.15.

המשיבה 3, שהיא נושה של החייב (להלן: "הנושה"), טענה באמצעות מר יהונתן אביטבול, כי לפי מידע "החייב לכאורה ממשיך לקבל כספים מזכיין מסעדה בשם מסעדת YOYOS... המדובר בתשלומים שהחייב מקבל לכאורה עבור זכיינות במסעדה, והתשלום הקרוב, למיטב ידיעת המבקשת ביום 15.4.16 על סך 54,000 ₪, התשלום מבוצע לכאורה באמצעות רואה חשבון ירון בר לב, ממשרד אלי בר לב..., על ידי תשלום שיק פתוח לצד השלישי. לפיכך מבוקש להורות על עיקול אצל צד שלישי של הסכומים הנ"ל אצל שלושת הגורמים הנ"ל."

המנהל המיוחד בדק טענה זו של הנושה באמצעות חקירת החייב וכן קבלת מסמכים מרו"ח בר לב. המנהל המיוחד קיבל את המסמכים הבאים: שני הסכמי מימון בין החייב, באמצעות חברות שבבעלותו, לבין חברת שא גיא נכסים והשקעות בע"מ, באמצעות מנהלה אלי בר לב, מיום 31.8.12 ו- 26.1.14; עותק מכרטסת חברת בר לב ואסמכתאות המעידות על העברת כספים והעמדת ערובה של חברת בר לב לחייב; הסכם ניכיון עם מר אלי בר לב בסך כולל של 119,000 ₪; עותק מהסכם משכון מיום 22.9.14 לטובת חברת אלי בר לב וחב' שא גיא של כל הזכויות אשר יגיעו לחייב באמצעות חברות שלו מהזכיינים המפעילים מסעדה בכרכור ועותק מרישום השעבוד אצל רשם המכונות; וכן עותק מכתב המחאת זכויות שעשתה שא גל לחב' בר לב; כמו כן הועבר פירוט חשבוניות בדבר הכספים שהתקבלו מהזכיין וכן העברת הכספים שבוצעו לידי חברות החייב.

לאחר שביצע את הבדיקות והחקירות הנ"ל, מסקנת המנהל המיוחד הייתה, כי החברות בבעלות החייב קיבלו תשלומים בגין זכיינות מסעדה, אולם הזכויות לקבלת הסכומים שועבדו כחלק מחוזה הלוואה שנלקח מחב' אלי בר לב. לחב' אלי בר לב שעבוד רשום על כספים אלה ויש בידיה גם חשבוניות לעניין זה. לפיכך קבע המנהל המיוחד לאחר חקירתו, כי לחב' בר לב הזכויות לקבלת כספים אלה ויש לדחות את בקשת הנושה לעיקול הכספים אצל צדדי ג.

הנושה בתגובתה התבטאה באופן שאינו ראוי כלפי המנהל המיוחד והתנסחותה אינה מתיישבת כלל עם הפעולות שבוצעו בתיק. לגופו של עניין, הנושה טענה כי כאשר הסכם המשכון נרשם 7 חודשים לאחר שנחתם, הרי שההתנהלות מעלה חשד להברחת נכסים מתוחכמת.

עמדת הכנ"ר הייתה, בנוסף להערתו לגבי ההתנסחות הבלתי ראויה של הנושה כלפי בעל התפקיד, שלגופו יש לקבל את מסקנת המנהל המיוחד אשר בדק את הדברים לעומקם.

ואכן לגופה של תגובת הנושה, נראה כי העובדה שהמשכון נרשם 7 חודשים לאחר מועד ההסכם אין בה כדי להפקיע את כוחו במיוחד כאשר המנהל המיוחד השתכנע כי בין הצדדים היו עסקאות מימון אמתיות והסכמי שעבוד ונכיון, שאינם למראית עין. ולכן משהשתכנעתי כי המנהל המיוחד עשה את כל הבדיקות הנדרשות והגיע למסקנה שאין לבצע עיקול כיוון שהכספים אינם שייכים לחייב, הרי שאין מקום להתערב בשיקול דעתו במיוחד שהנושה לא הביאה בפני כל ראייה של ממש לסתור.

לפיכך אני מקבלת את המלצת המנהל המיוחד ועמדת הכנ"ר ודוחה את בקשת הנושה.

ניתנה היום, ח' תמוז תשע"ו, 14 יולי 2016, בהעדר הצדדים.