פש"ר 5161-11-15 מרציאנו נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

בפני בקשה לאישור מכר של שני נכסים של החייבים בנכסים כמפורט בבקשה מיום 14.11.2016, וזאת לאחר שבית המשפט הורה לבקשת הנושה המובטח, בנק מזרחי טפחות בע"מ, בהסכמת המנהלים המיוחדים לממש זכויות החייבים בנכסים המשועבדים לבנק על ידי כונס הנכסים במסגרת תיקי ההוצאה לפועל שנפתחו למימוש המשכנתאות הרשומות לטובת הבנק.

הוגשו שמאויות שהוכנו לבקשת כונס הנכסים; נתפסה חזקה; בוצעו פרסומים ובוצעה התמחרות.

בסופו של יום, הוכרזו ההצעות הזוכות: בכל הנוגע לנכס הידוע כגוש 8260 חלקה 226 תת חלקה 2, ההצעה הגבוה ביותר היתה של ה"ה נטלי ואלירן בוכריס תמורת הסך של 1,260,000 ₪, ואילו לגבי הנכס הידוע כגוש 8260 חלקה 350 תת חלקה 8 ההצעה הגבוה ביותר הינה של ה"ה איריס ומשה חמו בסך של 1,290,000 ₪.

הצעות אלו עולות על שווי הנכסים על פי השמאויות.

המנהלים המיוחדים מסכימים לבקשה.

הבקשה הועברה והומצאה לתגובת החייבים על פי החלטה מיום 14.11.2016 ולא נתקבל כל תגובה.

לאחר סיום ההתמחרות הוגשה הצעה נוספת ביחס לנכס בחלקה 226 הגבוהה ב – 40,0000 ₪ מגובה ההצעה הגבוהה ביותר שנתקבלה במסגרת ההתמחרות, קרי על הסך של 1,300,000 ₪.

לאחר ששקלתי מכלול השיקולים, מצאתי לקבל עמדת הכנר ולפיה בהינתן העובדה כי ההתמחרות הסתיימה, ובהינתן העובדה כי ההצעה החדשה שהוגשה לאחר סיום ההתמחרות גבוהה אך ב – 3% מגובה ההצעה שזכתה, ושעה שכונס הנכסים בצע כל הפעולות לצורך מיקסום התמורה שתתקבל ממכירת הנכס, יש מקום להעדיף את אינטרס הצפיה הליגיטימי של הזוכה, וסופיות ההליך על פני האינטרס להשאת תמורת המכר לצורך פרעון החוב לנושים.

לאור האמור, לא מצאתי כי התקיימו טעמים חריגים המצדיקים פתיחת ההתמחרות מחדש ואני מאשרת את המכר של שני הנכסים, כמפורט בבקשה מיום 14.11.2016.