פש"ר 5121-03-10 לגו ואח' נ' טבצ'ניק ואח'

לפני בקשה למתן הפטר לחייב אילן טצב'ניק (להלן: "החייב") אשר נגדו הוגשה בקשה למתן צו כינוס נכסים ע"י אחד מנושיו.

החייב היה זכיין של רשת מסעדות הידועות בשם "למון גראס" והפעיל תחת מותג זה שתי מסעדות באמצעות שתי חברות שבבעלותו (להלן: "העסק"). החייב ערב להתחייבויות החברות לספקים ולבנקים. לימים נקלע העסק לקשים והחייב נדרש לפרוע את ערבויותיו כלפי נושי העסק. הואיל והחייב לא עמד בפירעון ההתחייבויות הוגשה נגדו בקשה לכינוס נכסים והכרזתו כפושט רגל. ביום 16.5.10 ניתן צו לכינוס הנכסים ועו"ד מירב שחר מונתה כמנהלת מיוחדת לנכסיו (להלן: "מנהלת המיוחדת").

נגד החייב הוגשו תביעות חוב בסך של כ-1,752,575 ₪ ע"י מספר נושים. החייב נפרד מרעייתו, הוא כבן 50 ועובד כמתווך בשכר של כ-5,000 ₪ לחודש.

החייב נחקר ע"י המנהלת המיוחדת שהגישה תסקיר מפורט בעניינו.

מהתסקיר עולה שהחייב היה בעלים ביחד עם פרודתו, הגב' אביטל ברקן (להלן: "הפרודה") של דירת מגורים ברחוב לוין 7 ראשון לציון (להלן: "דירת ראשל"צ"). הדירה בראשל"צ נמכרה עוד בשנת 2009 ובתמורה לאחר הפחתת המשכנתא וההוצאות השונות, חלקו החייב והפרודה בשווה, כאשר התמורה ששולמה לחייב שימשה אותו למחייתו.

דירה נוספת שנזכרת בתסקיר מצוייה ברחוב כצנלסון 52 בגבעתיים (להלן: "הדירה בגבעתיים"). הדירה נרכשה על ידי הפרודה אך נטען שהיא שייכת לאבי הפרודה, מר פליקס ברקן, שהוא שמימן את כספי הרכישה וקיבל את כספי התמורה לאחר מכירתה. לעמדת הפרודה והאב הנתמכת גם על ידי החייב, הרישום על שם הפרודה נעשה מטעמי מס.

עוד הובהר בתסקיר המנהלת המיוחדת שהחייב עומד ככלל בהתחייבויותיו מושא צו כינוס הנכסים, התייצב לחקירות, עמד בתשלומים למעט מספר זניח של תשלומים כמו גם הגיש דוחו"ת.

במסגרת בקשת ההפטר הציע החייב להוסיף לקופת הפש"ר כ-30,000 ₪ שיגייס מבני משפחתו וחברים ובאופן שיהיה בקופה בצירוף הסכומים המצויים בה סך של כ-60,000 ₪.

התקיים דיון בבקשת ההפטר שאליו התייצבו גם חלק מהנושים. המנהלת המיוחדת וכן הנושים התנגדו לבקשה בין היתר בטענה שיש לבחון את זכויות החייב בדירה בגבעתיים כמו גם טענת חלק מהנושים שהחייב בעל כושר השתכרות ויכול לשפר את הצעתו במידה משמעותית. לאחר ששמעתי את הצדדים ונתתי דעתי לכתבי הטענות, הצעתי לחייב שאכן ישפר במידת האפשר את הסכום שמוצע על ידו לקופת הפש"ר וכן הצעתי לפרודה ולאביה שיפקידו כספים אף הם לקופת הפש"ר הגם שלדידם אין מקום לעשות כך שכן לגישתם הדירה בגבעתיים היא של אבי הפרודה וכי לחייב ולפרודה לא היו בה כל זכויות. עוד קבעתי שעל המנהלת המיוחדת לגבש את עמדתה באשר לזכויות של החייב ככל שיש לו בדירה בגבעתיים כך שאם לדעתה יש לו כאלה, עליה להגיש בקשה בעניין שכן אין מקום להותיר טענה בעלמא שיש לו זכויות ללא סעד ממשי בעניין.

לאחר הדיון הודיע החייב שהוא משפר את הצעתו כך שיוסיף לקופה סך של 24,000 ₪, וזאת בנוסף לסכומים שבהצעתו המקורית. הפרודה ואביה הודיעו שהגם שהם סבורים שאין בסיס לטענות ביחס לזכויות של החייב בדירה בגבעתיים הם יפקידו לקופת הפש"ר סך של 20,000 ₪. בהמשך הודיעה המנהלת המיוחדת שהיא אינה מתנגדת לבקשת ההפטר ולא הוגשה בקשה בעניין הדירה בגבעתיים. כל הנושים שהתנגדו להפטר מסרו שאין הם עומדים על התנגדותם ומשאירים את הבקשה לשיקול דעת בית המשפט. הנושה היחיד שמתנגד להפטר הוא בנק אוצר החייל בע"מ (להלן: "הבנק"), הממקד את עיקר טענתו באשר לזכויות של החייב בדירה בגבעתיים, כאש לעניין זה הוא אף טוען שרישום הדירה על שם הפרודה הגם שהדירה שייכת לאב לטענתה, הוא רישום כוזב בפנקס רישום המקרקעין, כי בסכומים המוצעים בהפטר די ועוד.