פש"ר 50945-05-11 ג.ב.ש. נ' כונס נכסים רשמי תל אביב

1.צו כינוס בעניינו של החייב ניתן ביום 6.12.11 והוא הוכרז כפושט רגל ביום 8.5.13. טרם הדיון בהפטרו של החייב הגיש הכנ"ר תסקיר, בו נאמר בין היתר כי החייב יליד 1955, נשוי בשלישית ואב לשלושה ילדים בגירים. הושת עליו צו תשלומים חודשי בסך 200 ₪, הוא אינו עובד, מתקיים מקצבת מל"ל בסך של כ-3,140 ₪ וכי הוגשה תביעת חוב בגין מזונות ילדים בסך של כ-106,000 ₪ לגביה לא חל צו ההפטר. עוד מציין הכנ"ר כי לא אותרו נכסים על שם החייב, הוא אינו עובד וכאומר מתקיים מקצבת ביטוח לאומי, ונוכח גילו (61) קיים צפי קלוש לשינוי יכולת פירעון החובות.
רקע כללי וטענות הצדדים בקצירת האומר

2.ביום 7.2.16 התקיים דיון בעניינו של החייב. ב"כ הכנ"ר ציין במועד הדיון כי הוא אינו עומד על כך שהחייב יפקיד לצורך הפטרו תשלום כלשהו, וזאת לאור נסיבות חייו של החייב ומצבו הכלכלי, וכי ב"כ החייב ציין כי בכוונת החייב לבקש אף הפטר מחוב המזונות. בהחלטת בית המשפט מאותו יום הוריתי על הפטרו של החייב, תוך שנשמרה לו הזכות לפנות בבקשה מתאימה בכתב בתוך 60 ימים על מנת להפטירו מחוב המזונות.

3.ביום 4.4.16 הוגשה בקשת החייב להפטר מצו המזונות, כך שזה יחול על תיק הוצל"פ שנפתח כנגדו על ידי המל"ל בשנת 1992 (תיק הוצל"פ 03-01723-92-9). בבקשה הנתמכת בתצהירו של החייב מיום 31.3.16, נטען בין היתר, כי לחייב חוב מזונות בסך 106,000 ₪. המדובר בחייב בן 61, אב לשלושה ילדים בגירים, בת בגיל 36, בן בגיל 31 ובת נוספת בגיל 24. החייב החל בשנת 2000 לעבוד בעבודות מזדמנות ומזה כ-9 שנים אינו עובד וכל הכנסתו והכנסת אשתו הינה מגמלת הבטחת הכנסה בסך של 3,140 ₪ לחודש (ר' נספחים ב' וג'). עוד נטען כי מאחר ואין לחייב ולאשתו היכן להתגורר, הם מתגוררים אצל אחיו בחולון בדירה בשכירות סוציאלית מעמידר. החייב מציין כי הוא מוכר על ידי המל"ל כנכה בשיעור של 28% עקב בעיות גב, סובל מלחץ דם וסוכרת, עבר אירוע מוחי לפני כשנתיים ונוכח גילו ומצבו הרפואי מתקשה למצוא מקום עבודה בלשכת התעסוקה (ר' נספח ד').

4.המוסד לביטוח לאומי בתגובתו מתנגד להחלת ההפטר על חוב המזונות, וזאת אף לאור נסיבותיו האישיות של המבקש. לטענת המל"ל, החוב של החייב כלפיו אינו חוב עצמאי אלא חוב שנוצר מכוח דיני הסוברוגציה, עת שהמל"ל נכנס בנעלי הזכאים למזונות לאחר שהוא משלם את תשלומי המזונות על פי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב – 1972. לטענת המל"ל, מתן ההפטר לגבי חבות במזונות פוגע בשני אינטרסים מהותיים: האחד, פגיעה בהבטחת הקיום לזכאים במזונות והשני, פגיעה ברציונל העומד במרכזו של חוק המזונות הבנוי על איזון הדין בין שלוש צלעות של משולש האינטרסים. לטענת המל"ל, החייב אינו עומד בתנאים שנקבעו ברע"א 4905/13 קצקה נ' הכנ"ר (פורסם בנבו, 29.1.14), שם החייב היה אדם מבוגר עם נכות כללית תפקודית של 100% וללא כושר השתכרות, בעוד שבענייננו החייב הינו בן 61, אמנם הוא בעל נכות בשיעור 28% אך לא נקבעה לו דרגת נכות תפקודית כלל ולכן הוא בעל כושר השתכרות מלא.

5.החייב בתשובתו ובמענה לתגובת המל"ל, הנתמכת אף בתצהירו מיום 19.5.16, ציין בין היתר כי נסיבותיו האישיות קשות ביותר, הוא אינו עובד ואינו מוצא את מקומו במעגל עבודה מזה כ-9 שנים. הוא ואשתו מתקיימים מגמלת הבטחת הכנסה, ומלבד הכנסה זו אין להם כל מקור הכנסה נוסף (ר' נספחים א' וב'), הם מתגוררים יחד עם אחיו בדירתו בחולון. הוא מוכר על ידי המל"ל כנכה בשיעור של 28% ואף עבר אירוע מוחי לפני כשנתיים (ר' נספח ד'). המדובר על חוב מזונות עבר בגין בנו, שכיום הוא בן 31.

6.הכנ"ר בתגובתו מציין בין היתר כי המל"ל פתח בשנת 1992 תיק הוצל"פ כנגד החייב אשר היתרה בו למועד הגשת הבקשה לצו הכינוס עמדה על סך של כ-107,000 ₪, ומרבית חוב המזונות הוא בגין הבן, שכיום בן 32. עוד מציין הכנ"ר כי מדובר בחייב בן 61 אשר מהנתונים שהצטברו אצלו, עולה כי אין בבעלותו נכסים משמעותיים ולכאורה כושר השתכרותו הינו המקור היחידי לפירעון החוב למל"ל, כאשר החייב טוען כי משתכר מקצבאות מל"ל. בנסיבות העניין, בשים לב לאחוז הנכות הנמוך יחסית של החייב ולכך שלא נשלל כושר השתכרותו וכן לעובדה כי לא הוכחו נסיבות אשר מנעו ממנו את תשלום דמי המזונות במועדם, סבור הכנ"ר, נוכח הזהירות שיש לנקוט עת מדובר בהפטר מחוב מזונות, כי דין בקשת החייב להידחות.

המסגרת המשפטית בתמצית

7.סעיף 69 לפקודה קובע כהאי לישנא:

"(א) צו ההפטר יפטור את פושט הרגל מכל חוב בר-תביעה בפשיטת רגל, חוץ מאלה:

1. חוב המגיע לפי התחייבות להימנע מעבירה או חוב המגיע למדינה בשל קנס;