פש"ר 49899-11-14 משיח אדרי נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים ואח'

בין המבקשת לבין החייבת (משיבה 1) התנהל הליך משפטי שאינו נוגע לתיק שלפני (להלן: ההליך). באותו הליך היתה החייבת מיוצגת על ידי הלשכה לסיוע משפטי. בסיומו של ההליך חויבה המבקשת בהוצאות לטובת החייבת בסכום של 1,000 ₪.

מאחר והחייבת היתה מיוצגת על ידי הלשכה לסיוע משפטי, ההוצאות שנפסקו נזקפו לטובת אוצר המדינה וזאת בהתאם לסעיף 6 לחוק הסיוע המשפטי קובע כדלקמן:

"הוצאות ושכר טרחת עורך דין שנפסקו לטובת אדם שניתן לו סיוע משפטי, רואים כאילו נפסקו לטובת אוצר המדינה; הוצאות סבירות שהוציא אדם עצמו תשלם לו הלשכה מתוך הסכום שנפסק; והכל במידה שבית המשפט לא הורה הוראה אחרת".

בדברי ההסבר לסעיף נאמר כך ה"ח תשל"א 907:

"בדרך כלל, בעל דין שזכה במשפט זכאי לקבל הוצאותיו, שלא יצא שכר בהפסדו. הוצאות שפסק בית המשפט לטובת המבקש סעד משפטי, רואים אותן כאילו נפסקו לטובת אוצר המדינה, שהרי הוא שנשא בהוצאות אלה. אך במקום שגם המבקש הוציא כספים בשל אותו משפט, רשאי הוא לקבלם בחזרה".

המבקשת היא גם נושה של החייבת בתיק פש"ר המתנהל בפני. במסגרת תיק זה הגישה המבקשת (הנושה) תביעת חוב כנגד החייבת בסכום של 41,611 ₪. המבקשת עותרת לכך שביהמ"ש יוקרה לקזז את סכום ההוצאות שנפסקו כנגדה בהליך הקודם מסכום החוב של החייבת כלפיה בתיק הפש"ר.

המבקשת פנתה למנהלת המיוחדת לביצוע הקיזוז. המנהלת המיוחדת מתנגדת לביצוע הקיזוז וזאת נוכח העובדה שסעיף 6 לחוק הסיוע המשפטי קובע, כי כל סכום שייפסק לטובת צד המיוצג בידי הלשכה לסיוע משפטי, יראו אותו כאילו נפסק לטובת אוצר המדינה, הרי שאין מדובר בחובות הדדיים בין המבקשת לחייבת וגם אין החייבת יכולה למחול על סכום זה ומשכך לא ניתן לבצע קיזוז. במכתב של הלשכה לסיוע משפטי אשר צורף לתגובת המנהלת המיוחדת צוין במפורש , כי אין בסמכות הלשכה לוותר על החוב של המבקשת ולכן לטענתה אין לבצע קיזוז.

סעיף 74(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980, מגדיר את אפשרות הקיזוז וקובע, כי הדבר ייעשה בין אשראי, חוב או עסקים הדדיים הקיימים בין החייב לבין הבא לתבוע חוב.

השאלה היא האם ניתן להורות על הקיזוז המבוקש נוכח הוראת סעיף 6 לחוק הסיוע המשפטי.

הרעיון שעומד מאחורי הגביה הוא, היות שהמדינה הוציאה משאבים על ייצוג הזכאי בדין, הרי שמטבע הדברים אין הוא זכאי ליהנות מהוצאות המשפט שנפסקו לטובתו.