פש"ר 49752-07-11 בנק איגוד בע"מ נ' גיא(אחר/נוסף) ואח'

1.החייב מעוניין לפדות את חלקו בנכס מקרקעין, בו יש לו שליש מהזכויות, ושני שליש הזכויות הנותרות הן של אשתו.

2.הן החייב והן אשתו מתגוררים בנכס.

3.עסקינן בוילה רחבת היקף בקרית טבעון, שהוערכה על ידי שמאית מטעם הנאמן (הגב' מיכל ארז) בכ- 4.4 מיליון ₪, ואילו על ידי שמאי מטעם החייב (דותן דרעי) בכ- 3.5 מיליון ₪.

יצוין, כי בהמשך תוקנה חוות הדעת של השמאית ארז מטעם הנאמן (עקב השגות החייב) ושווי הנכס הועמד על סך של כ- 4,190,000 ₪ כשמדובר בשטח מגרש של 982 מ"ר, ועל סך של כ- 3,950,000 ₪ ככל שיסתבר כי שטח המגרש הוא 889 מ"ר (השלמת שומה מיום 14.5.15).

4.בהחלטתי מיום 11.3.14 קבעתי כי הנכס יימכר כפנוי במסגרת פירוק שיתוף. החלטה זו לא שונתה בערעור שהוגש עליה לבית המשפט העליון.

5.הנכס הועמד למכירה פעם ראשונה והסכום המקסימלי שהתקבל על ידי צד ג' היה סך של 3 מיליון ₪. היות שהיה פער בין דו"ח השמאית מטעם הנאמן (טרם תיקונה) ובין ההצעה, לא אישרתי את המכירה לצד ג', והחלטה זו אושרה בערעור שהוגש לבית המשפט העליון.

6.הנכס הוצא למכירה פעם נוספת, והפעם ההצעה המקסימלית שהתקבלה היתה סך של 2.5 מיליון ₪.

לטענת הנאמן, החייב או מי מטעמו הפריע למהלך המכירה, שכן נותר להתגורר עם משפחתו בנכס, וזו הסיבה לכך שלא התקבלו הצעות גבוהות יותר.

סבור הנאמן כי ככל שהנכס יוצא למכירה לאחר פינוי החייב ומשפחתו מהנכס, יתקבלו הצעות גבוהות הרבה יותר.