פש"ר 4907-09-15 ד' נ' כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום ואח'

לפניי בקשות לקציבת מזונות שהגישו המשיבות 3-4 כנגד החייב.

המשיבה 3, הגב' ש' ו' (להלן: "ש'"), הנה גרושתו של החייב, ולה ולחייב שני ילדים משותפים, בני 16-ו- 13 כיום.

המשיבה 4, הגב' ר' ד' (להלן: "ר'"), הנה אשתו הנוכחית של החייב, ולה ולחייב ילדה משותפת אחת כבת 4 כיום. בנוסף, החייב מגדל יחד עם ר' את חמשת ילדיה מנישואיה הקודמים.

בהתאם להסכם הגירושין שקיבל תוקף של פסק דין בבית הדין הרבני, וכן בהתאם לפס"ד שניתן בבית המשפט לענייני משפחה, על החייב לשלם לילדיה של ש' מזונות בסך כולל של 3600 ₪ לחודש.

לטענת ש', היא עובדת בקופת חולים כללית ומשתכרת סך של 7000 ₪ בחודש, וכן היא זכאית לקצבת ילדים בסך של 420 ₪ לחודש. לטענתה, הוצאות הקטינים בלבד הנן בסך של 4550 ₪ מדי חודש ובנוסף, היא נושאת בהוצאות אחזקת בית בסך של 5031 ₪ מדי חודש.

עוד נטען, כי החייב לא משלם את דמי המזונות מאז שנת 2009 ועול כלכלת הילדים מוטל על כתפיה בלבד.

בהתאם להסכם שלום הבית ולחילופין, הסכם הגירושין שערכו החייב ור', ואשר אושר בבית המשפט לענייני משפחה, התחייב החייב לשאת בדמי מזונות הקטינה בסך של 4,000 ₪ בחודש.

החייב טען, כי הכנסותיהם החודשית שלו ושל אשתו, ר', מגיעות לסך של 11,985 ₪ בחודש ואילו הוצאותיהם החודשיות מאדירות לסך של 11,455 ₪. החייב טען, כי אין בידו לשאת במזונות ילדיו, שאינם קטני קטינים, שכן הוא מכלכל את חמשת ילדיה של אשתו הנוכחית ואת ילדתו הקטינה שהנה רק בת 4.

המנהל המיוחד המליץ בתגובתו לאשר את בקשתה של ש' בחלקה ולדחות את בקשתה של ר' במלואה. לטענתו, האיזון הראוי בין הנושים מביא לקציבת המזונות לילדיה של ש' בסכום של 1750 ₪ מדי חודש. עוד נטען, כי נראה שהחייב ור' ערכו את ההסכם 7 ימים קודם להגשת הבקשה למתן צו הכינוס מתוך מטרה להכביד על תשלום החובות ולהימנע מתשלום מזונות ילדיה של ש'.

לאחר עיון בטענות הצדדים אני מקבל את המלצת המנהל המיוחד, וקובע כי יש לקצוב את מזונות ילדיה של ש' על סך של 1750 ₪ ואילו בקשתה של ר' נדחית בזאת.

אכן מעיון בהסכם שלום הבית שערכו החייב ור' עולה כי ההסכם נערך ימים ספורים קודם להגשת הבקשה למתן צו הכינוס אולם גם אם לא כך היו פני הדברים, הרי שבהינתן שהחייב ור' מנהלים משק בית משותף והם עודם נשואים הרי שהחיוב במזונות לו התחייב החייב אין לו כל תוקף.