ל.מ. נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון ואח'

1.לפניי בקשה לביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ שניתן כנגד החייב במסגרת צו לכינוס נכסיו, זאת על מנת שיוכל לנסוע לירח דבש לרגל נישואיו יחד עם בחירת לבו, בתקופה שבין 16-20/09/2018 לבין 30/09-04/10/2018. לתקופה של כ-20 ימים. לטענת החייב הנסיעה ממומנת על-ידי חברו מר אהרון אבי, לרבות הוצאות שהייתו שם והוצאותיו האישיות. החייב צירף לבקשתו תצהיר מטעם מממן הנסיעה, שני כתבי ערבות של ערבים בצירוף לתלושי שכר. החייב טען כי היעתרות לבקשתו אינה פוגעת בנושיו בשים לב למשך תקופת הנסיעה "הקצרה" ולכך שאיננו נושא כלל בעלות הנסיעה.

2.צו לכינוס נכסי החייב ניתן ביום 13.05.2018 בגין חובות מוצהרים בסך 415,984 ₪ ל-13 נושים. במסגרת צו הכינוס הושת על החייב צו תשלומים בסך 1,000 ₪ החל מיום 01.06.2018.

3.המנהלת המיוחדת התנגדה לבקשה וטענה כי מדובר בחופשה ארוכה וראוי לדחות את בקשתו של החייב ולו רק מהטעם שחלפו רק כחודשיים מיום מתן צו הכינוס. נטען כי מטרת הנסיעה הנה חופשה ולא נטענה כל נסיבה מיוחדת המצדיקה היעתרות לבקשה, כאשר החייב יוכל לחגוג את חתונתו בחופשה בארץ או להמתין לסיום הליכי הפש"ר או לכל הפחות להמתין להתקדמותם. נטען כי בענייננו ההליך הנו בראשית דרכו, החייב טרם נחקר, טרם התבררו נסיבות יצירת חובותיו, טרם הוגשו דוחות מטעמו ואין מקום להתיר ביטול ההגבלה לצרכי חופשה בלבד וללא צורך מיוחד. המנהלת המיוחדת עוד ביקשה לציין כי סך של 310,000 ₪ מחובותיו של החייב נתבעו בדין קדימה בגין מזונות לגרושתו של החייב, מזונות לביטוח הלאומי וחוב למס הכנסה. עוד נטען כי כבר עתה מתקבלת תמונה לפיה ככל הנראה החייב צובר חוב מזונות שוטף בעודו בהליך פש"ר וזאת בשים לב לכך כי החייב לא ציין כי הנו משלם מזונות. המנהלת המיוחדת עוד ביקשה מהחייב לפרט לגבי הוצאות חתונתו.

באשר לערבים טענה המנהלת המיוחדת כי דוחות רווח והפסד שצורפו לגבי הערב הראשון אינם נושאים חותמת על-ידי רואה חשבון. באשר לערב השני נטען כי צורפו תלושי שכר חלקיים אשר לא מופיע בהם שכר הנטו לתשלום. וכן לא צורף אישור לשכת ההוצאה לפועל כי אין לערבים תיקים פתוחים.

המנהלת המיוחדת טענה כי ובית המשפט ימצא לנכון להיעתר לבקשה יש להורות לחייב לקצר את אורך החופשה וכן להתנות ביטול עיכוב היציאה מהארץ בהפקדת סך שלא יפחת מ-20,000 ₪.

4.בתשובתו לתגובת המנהלת המיוחדת טען החייב, כי נסיעה לצורך ירח דבש לאחר חתונה הנה נסיבה מיוחדת ולא צריך להמעיט בערכה. החייב טען כי אינו מתנגד לקיצור תקופה הנסיעה ככל שיידרש לעשות כן. עוד נטען כי העובדה שהבקשה הוגשה בשלב מוקדם בהליך נבעה מכורח הנסיבות וטעם זה אינו מצדיק להורות על דחיית הבקשה. החייב עוד צירף לתשובתו אישור המעיד כי הנו משלם דמי מזונות בסך 1,500 ₪ לבתו כסדרם. באשר לסכום בסך 20,000 ₪ שנדרש על-די המנהלת המיוחדת טען החייב כי מדובר בסכום גבוה, אין ביכולתו לשלמו ומדובר בתנאי שמאיין את בקשת החייב.

צו עיכוב יציאה מן הארץ בהליכי פש"ר

5.צו עיכוב יציאה מן הארץ בהליכי פשיטת רגל מוסדר בסעיף 57א לפקודת פשיטת רגל התש"ם-1980, לפיו משניתן צו כינוס "רשאי בית המשפט לתת צו עיכוב יציאה מן הארץ, צו עיכוב יציאה מן הארץ יעמוד בתוקפו עד לסיום הליכי פשיטת הרגל".

6.           צו עיכוב יציאה מן הארץ בהליכי פשיטת רגל, שונה בתכליתו מצווים דומים המוכרים בהליכים אחרים. כך לדוגמא, צו עיכוב יציאה מן הארץ בהתאם לתקנה 384 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, נועד למנוע השתמטות החייב מן ההליך על-ידי בריחתו מחוץ לארץ, וכך גם צו בהתאם לסעיף 14 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז- 1967. צו עיכוב היציאה מן הארץ המוּצא בהליכי פשיטת רגל נועד להגשים יותר ממטרה אחת: ראשית, הוא נועד למנוע הימלטות החייב מן הארץ, מקום שכל ההליכים בתיקי ההוצאה לפועל מעוכבים והם מתנהלים במסגרת הליך קולקטיבי; שנית, על מי שנכנס להליך פשיטת רגל להתנהל באופן שקוף, וכחלק מהליך הפיקוח עליו ועל הוצאותיו מוצא כנגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ על מנת למנוע מן החייב לצאת את הארץ למטרות בילויים או למטרות שימנעו מן המנהל המיוחד יכולת הפיקוח עליו. מטרה שלישית היא למנוע התנהלות פזרנית של החייב; הנכנס לשערי בית משפט של פש"ר נהנה מיתרונות, אולם ידע, כי מעתה, מספר זכויות המוקנות לאדם מן השורה נפגעות במידת מה, ובין היתר זכותו לצאת את הארץ, כחלק מחובות החייב להתנהל על-פי אמות מידה "לא פזרניות" לתועלת נושיו עד אשר ימצה את ההליך בניסיון להבריאו מחובותיו. מדובר אפוא בחלק ממערכת איזון האינטרסים של הנושים ושל החייב והאינטרס החברתי בדבר חובת חייבים בהליך פש"ר לנהוג באופן שיגרום להצלחת ההליך ולהגשמת מטרתו.

7.לאחרונה נדרש בית המשפט העליון ברע"א 3289/17 מוחמד טאהא נ' הכנ"ר (30.4.2017) לסוגיית יציאת חייב המצוי בהליך פש"ר את הארץ למטרת נופש ו-"שינוי אוירה" (כפי שטען החייב שם). באותה החלטה קבע בית המשפט העליון קווים מנחים לדיון בבקשה כגון דא וכך נקבע:

"ראשית, על בית המשפט לבחון בדקדקנות את הנימוקים לבקשה. לפי הדין הנוהג – ברירת המחדל, בכל הנוגע ליציאתו של חייב המצוי בעיצומו של הליך פשיטת רגל הינה כי לאחר שניתן לגבי החייב צו כינוס נכסים – יוצא לו צו עיכוב יציאה מן הארץ, וזה יעמוד בתוקפו בעיקרון עד לסיום הליכי פשיטת הרגל (...) חריגה מכלל זה תיתכן רק באם ובעת שמוצגים על ידי החייב נימוקים משכנעים המצדיקים כי באיזון בין הזכויות המתנגשות – זכותו לחופש תנועה ולאינטרסים אישיים אחרים שונים, תגבר, בנסיבות, על זכותם הקניינית של נושיו. טעמים אפשריים לאישור הבקשה יכולים להתבסס איפוא על: שיקולים בריאותיים, הומניים, משפחתיים, או עסקיים (שמטרתם להיטיב עם קופת פשיטת הרגל), וכן עבור הזמן, ובלבד שבמשך תקופה ממושכת התנהל החייב כראוי....