פש"ר 45630-10-15 מילר נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון ואח'

בעניין: בקשת המנהלת המיוחדת לפי פקודת ביזיון בית משפט

ביום 27.3.16 הורה כב' השופט יוסף בן חמו לנושי החייבת - המשיב וכן בנק הפועלים בע"מ, להשיב לקופת הפש"ר את הכספים שקיבלו במסגרת מימוש עיקולים שהטילו על כספי החייבת במסגרת תיקי הוצאה לפועל שניהלו נגדה (להלן: ההחלטה).

המנהלת המיוחדת טוענת בבקשתה, כי בנק הפועלים בע"מ קיים את ההחלטה והעביר את הכספים לקופת הפש"ר ואילו המשיב לא עשה כן.

המשיב מאשר בתגובתו, כי הוא אכן לא קיים את ההחלטה. הנימוקים אותם מעלה המשיב, אין בהם כדי להצדיק זאת:

כך, הטענה ולפיה הכספים הועברו למשיב על פי החלטה כדין של רשם ההוצאה לפועל מיום 1.12.2015, כמו גם הטענה ולפיה המשיב לא ידע על קיומו של צו הכינוס עת קיבל את הכספים, הן טענות שהועלו ונדונו על ידי כב' השופט בן חמו, אשר לא ראה בהן כמצדיקות את הותרת הכספים בידי הנושים וכאמור, הורה בהחלטה על השבת הכספים לקופת הפש"ר. המשיב לא ערער על החלטה זו ומנגד - לא קיים אותה.

הטענה כי "לא נשאר מאומה בידי הנושה", כמו גם הטענה בדבר מצבו הכלכלי והבריאותי, אינן פוטרות את המשיב מקיום ההחלטה בדבר השבת הכספים לקופת הפש"ר.

על פי הודעת המנהלת המיוחדת ובניגוד לטענת המשיב, הוגשו נגד החייבת 4 תביעות חוב ולא רק שתי תביעות, שלו ושל בנק הפועלים בע"מ. מכל מקום, אין בהצעת ההסדר שהציע המשיב, כדי לפטור אותו מהשבת הכספים שקיבל והעברתם לקופת הכינוס, שם אמורים להימצא כל הכספים המיועדים לחלוקה בין נושי החייבת, כדין. המשיב איננו רשאי לעשות דין לעצמו, אף לא בהסכמת החייבת, וליצור, בפועל, חלוקה של הכספים שלא באמצעות הליכי פשיטת הרגל.

גם הבקשה להשבת הסכום בתשלומים איננה מעוגנת בדין ותהווה הפרה של ההחלטה.

יצוין עוד כי יש ממש בטענת המנהלת המיוחדת ולפיה על פי ההחלטה, כל זמן שהמשיב איננו מחזיר את הכספים, נמנע ביטול העיקול שהוטל על הנכס אותו רכש הקונה בין היתר באמצעות אותם כספים. בכך, מטבע הדברים, משליך כל עיכוב בהעברת הכספים על ידי המשיב גם על יכולתו של רוכש הנכס להשלים את העסקה ברישום, על המשתמע מכך.