בנק אגוד לישראל בע"מ נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

ובעניין:עו"ד נדב לב

הנאמן

ובעניין:כונס הנכסים הרשמי

הכנ"ר

1. למי נתונה הזכות לעשות שימוש בהפסדי הון מחמת מימוש נכסים- האם לבעל המשכנתא על נכסי חייבים בפשיטת רגל, או שמא לנאמן בהליכי פשיטת הרגל של החייבים- זו השאלה הטעונה הכרעה במסגרת הליך זה.

2. לפניי בקשת הנאמן לנכסי החייבים יעקב ומיכה הוניגמן (בפשיטת רגל) (להלן: "החייבים"), להורות כי זכות הקיזוז של הפסדי ההון וכן הפסדי ההון עצמם, שנוצרו לחייבים מחמת מימוש משכנתא על נכס שלהם, אינם חלק ממסת הנכסים המשועבדים לטובת הנושה המובטח בעל המשכנתא (להלן: "הנושה המובטח").

3. ברקע הבקשה עומד הליך מימוש משכנתא לטובת הנושה המובטח על נכס מקרקעין של החייבים. המימוש צפוי להסב לחייבים הפסדי הון בעלי שווי כספי ניכר, אותם ניתן באופן עקרוני לקזז כנגד מס השבח שתשלומו יידרש בשל מכירת הנכס הממושכן. על כן, הנושה המובטח מבקש לקבוע כי מדובר בנכס המשועבד לטובתו, ואילו הנאמן טוען כי הנכס שייך לקופת פשיטת הרגל של החייבים ואינו בא בגדרו של השעבוד לטובת הנושה המובטח.

4. המשמעות המעשית של המחלוקת היא בהיקף של כשבעה מליון ₪: מס השבח החל על מכירת נכס המקרקעין של החייבים מסתכם בסך של כ- 7 מליון ₪. ככל שעמדתו של הנאמן תתקבל, הנושה המובטח יידרש לשלם סכום זה לרשות המיסים, ואילו הנאמן יהיה זכאי לדווח על הפסדי ההון של החייבים, ולקבל לקופת פשיטת הרגל החזר של מס השבח ששילם הנושה המובטח. לעומת זאת, ככל שעמדתו של הנושה המובטח היא זו שתתקבל, הפסדי ההון של החייבים יקוזזו כנגד חוב מס השבח, והנושה המובטח לא יידרש ככל הנראה לשלם מס שבח. ממילא, הנאמן לא יוכל לדרוש מרשות המיסים החזר כלשהו.

5. אין חולק כי גורלה של המחלוקת יוכרע בהתאם לפרשנות שתינתן לשטר המשכנתא מכוחו שעבדו החייבים את הנכס לטובת הנושה המובטח, שכן שטר המשכנתא הוא שקובע מהו היקף הנכסים המשועבדים.

6. וזהו נוסחו של שטר המשכנתא שבמחלוקת (שגיאות הכתיב הן במקור):

   "הרכוש הממושכן