בנק דיסקונט לישראל בע"מ . ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים ואח'

לפניי בקשת החייב להורות על ביטול הליך פשיטת הרגל.

צו כינוס לנכסי החייב ניתן ביום 21.10.12. החייב הוכרז כפושט רגל ביום 9.12.13.

התיק נפתח לבקשת הנושה בנק דיסקונט בע"מ המחזיק בפסק דין חלוט כנגד החייב בסכום העולה על 2.5 מיליון ₪.

העילה למתן צו הכינוס כפי שפורטה בסעיף 3 לבקשה הייתה כי: "במשך שלושת החודשים שקדמו ליום הגשת הבקשה עשה החייב מעשה פשיטת-רגל כמפורט להלן: בכוונה להתחמק מנושיו או לדחותם הוא עזב את בית מגוריו, הוקיר רגליו ממקום עסקיו וממקום מגוריו הרגילים, וכן התבודד כדי שלא יוכלו נושיו להתקשר עמו".

ביחס לסמכות המקומית נטען בבקשה כי לחייב נכס מקרקעין ברח' צבי הרץ 35 בירושלים.

ביום 30.5.12 הודיע ב"כ הנושה כי לא עלה בידו לאתר את החייב וביקש להורות על תחליף המצאה. באותו יום ניתנה החלטה המתירה ביצוע תחליף המצאה על ידי פרסום בעיתון יומי וכן תליית הודעה בדבר ההליך ומועד הדיון בבית משפט השלום ובבית המשפט המחוזי בירושלים.

תחליף ההמצאה בוצע.

צו הכינוס לנכסי החייב ניתן בהיעדר החייב. גם הכרזת החייב כפושט רגל נעשתה בהיעדרו. החייב התייצב לראשונה בבית המשפט לדיון בבקשה לביטול צו הכינוס.

החייב לא עומד בתנאי צו הכינוס. לא משלם את התשלום החודשי ולא מגיש דוחות.

ביום 24.4.14 הוגשה על ידי הנאמן בקשה לביטול הענקה בנוגע לדירה ברחוב צבי הרץ 35 בירושלים אשר הזכויות בה הועברו מהחייב אל בנו אלון אמסטרדמסקי. בין הצדדים לא הייתה מחלוקת כי הדירה הייתה בבעלות החייב. המחלוקת העיקרית בין הצדדים הייתה האם מדובר בהענקה כמשמעותה בסעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל.