פש"ר 43416-09-13 פרץ(אסיר) נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון

עסקינן בחייב המרצה עונש מאסר בגין עבירות מין חמורות. על החייב נגזרו 8 שנות מאסר בגזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 18.9.2011, וכן קנס לטובת המתלונן ט', בסך של 40 אלף ₪, אשר היה אמור להשתלם בתוך 6 חודשים ממועד מתן גזר הדין.

ביום 11.6.14 התקיים דיון בפניי שבו, בו מניתי בפני הצדדים את השיקולים בגינם הבעתי את עמדתי הלכאורית לפיה דינה של בקשת החייב להדחות ו/או להמחק על הסף וכך כתבתי בהחלטתי:

"בדיון הלא פורמלי שהתקיים כעת, בית המשפט מנה בפני ב"כ החייב את השיקולים התומכים במסקנה לפיה אין מקום לנהל את ההליך בשלב זה.

ראשית החייב כבר "הודיע" כי לא יוכל לקיים את חובותיו במסגרת ההליך וביקש לפטור אותו מהגשת דוחות וביצוע תשלומים חודשיים לקופת הכינוס.

שנית, בחייב שמרצה עונש מאסר לא מתקיים הפן החינוכי של הליכי פשיטת הרגל שנועדו לגרום לחייב לטול אחריות כלכלית על התנהלותו.

בדרך כלל נקבעים תיקי פשיטת הרגל לדיון כשנה וחצי עד שנתיים לאחר הגשת הבקשה וזאת על מנת לאפשר לבית המשפט ולבעלי התפקיד לבחון את התנהלותו של החייב במסגרת ההליך ואולם בענייננו, עסקינן בחייב המרצה עונש מאסר וממילא לא ניתן לבחון את התנהלותו הכלכלית ו"לחנכו" להתנהלות כלכלית אחראית.

עוד יש לציין כי מן התשובות החלקיות שניתנו על ידי ב"כ החייב לא ניתן להבין האם החייב שילם את הקנס שהוטל עליו במסגרת גזר הדין הפלילי והאם כבר הוגשו תביעות אזרחיות נגררות להכרעה בפלילים. ככל שתביעות כאמור לא הוגשו לא ברור לי מדוע יש להעדיף את הנושים אשר היו קיימים ערב מתן צו הכינוס על פני אותם נושים פוטנציאלים בפרט כאשר מדובר בנושים קטינים וככאלה רשאים להגיש את תביעתם תוך 7 שנים לאחר הגיעם לגיל 18.

כאשר צפויות על פני הדברים להגיע תביעות כספיות נוספות נדמה לי כי יש להמתין לגיבושן של תביעות אלו שאם לא כן נמצא אנחנו מנהלים הליך יקר לחינם אשר בעקבותיו יגיע הליך נוסף כאשר הנאמן בפשיטת הרגל הנוכחי יאלץ להגיש תביעת חוב בהליך הפש"ר החדש"

החייב בקש להגיש תגובה מפורטת לאור החלטתי הנ"ל ואכן ביום 17.6.14 הוגשה תגובת החייב, וביום 29.7.14 הוגשה תשובת ב"כ הכונ"ר לתגובה זו.

לאחר שעיינתי שוב בחומר שבתיק ובתגובות הצדדים, לא מצאתי בתגובת החייב מענה מספק להנמקותיי ושוכנעתי כי יש לסלק את הבקשה העיקרית על הסף.

החייב בתגובתו אמנם חזר בו מהודעתו כי לא יוכל לקיים את חובותיו במסגרת ההליך, ומבקשתו לפטור אותו מהגשת דו"חות ומביצוע תשלומים חודשיים לקופת הכינוס ובתגובתו טען כי יהיה מוכן להגיש דו"חות אף שדרישה זו היא בבחינת "ברכה לבטלה", ואף ציין כי יעלה בידו לעמוד בתשלום חודשי מופחת בסך של כ- 100 ₪ בלבד כאשר התשלום יבוצע באמצעות משכורתו הנמוכה כאסיר, ובמידת הצורך, בסיוע בני המשפחה.

ואולם איני סבורה כי תשלום חודשי בסך של 100 ₪ עשוי להסב לנושי החייב כל תועלת ממשית. אף אין תועלת בהגשת דו"חות לעניין הכנסות והוצאות בזמן ריצוי עונש מאסר. הגשת הדוחות לא תקדם כל מטרה ולא תתרום או תסייע להתחקות אחר מצבו הכלכלי ו/או התנהלות כלכלית אחראית מצדו.