פש"ר 4217-07 בנק לאומי לישראל בע"מ ואח' נ' יונה ואח'

בפניי בקשה לעיון וגילוי מסמכים ספציפיים.

1. ברקע הבקשה מצויות העובדות הבאות. המבקש הוא מר אייל יונה (להלן – המבקש). הוא אחיו של מר בועז יונה, פושט הרגל בהליך שבכותרת (להלן – החייב). ביום 7.1.16 הגיש המנהל המיוחד בקשה לביטול הענקה (להלן – הבקשה לביטול ההענקה). הבקשה מופנית, בין היתר, כלפי המבקש. לטענת המבקש, המסמכים נשוא הבקשה לגילוי מסמכים דרושים לו לשם הגשת תגובתו לבקשה האמורה. מכאן הבקשה שבפניי.

2. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, על רקע החומר שבפניי, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי, כמפורט להלן.

3. נקודת המוצא לדיון היא, כי טרם הוגש כתב טענות של המבקש, המתייחס לעיצומה של הבקשה. על העניין חלות, בשינויים המחויבים, תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, הנוגעות לגילוי מסמכים ולעיון בהם (ראו בהקשר זה תקנה 2 לתקנות החברות (פירוק) התשמ"ז – 1987). בהליך האזרחי, המועד לגילוי מסמכים הוא לאחר הגשת כתב הגנה אחרון או כתב תשובה, היינו, בשלב בו גובשו הפלוגתאות בין הצדדים, ונתחמו גבולות הרלוונטיות של בקשות לגילוי מוקדם (ראו תקנה 120(א) לתקנות סדר הדין האזרחי). ברוח זו צוין בהחלטת כב' השופט צבן בפרק (י-ם) 16739-08-14 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי (13.4.15), כי "השלב הטבעי לגילוי המסמכים הינו לאחר הגשת כתבי הטענות ולאחר בירורה של המחלוקת". מקובלת עליי טענתו של המנהל המיוחד, כי שלב זה טרם הגיע בהליך שבכותרת.

4. לא נעלמו מעיני הלכות בית המשפט העליון אליהן מפנה המבקש. אין בהן כדי לשנות מצב דברים יסודי זה. רע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת היישוב – חברה לביטוח בע"מ נה(1) 515(1999) סב על הצגת ראיות לעיון הצד שכנגד בשלב דיוני מאוחר יותר. הוא אינו משנה מכך, ששלב הגילוי המוקדם נעשה ברגיל לאחר הגשת כתב הטענות האחרון. גם הילכתו של בית המשפט העליון בע"א 2790/90 מיכלמן נ' זיו פ"ד מו(4) 725 (1992), אינה סבה על התדיינות מן הסוג שבכותרת, בה מועלית על ידי בעל תפקיד בהליך חדלות פירעון בקשה ספציפית לסעד.

5. מן האמור עד עתה יוצא, כי יש לדחות את הבקשה, בהיותה מוקדמת. בכך לא מסתיים הדיון. בתגובה שהגיש, העמיד המבקש את בקשתו על תקנה 75 לתקנות סדר הדין האזרחי. תקנה זו קובעת כי בעל דין יצרף לכתב טענותיו העתק של כל מסמך הנזכר בו, זולת אם אינו מצוי ברשותו או בשליטתו. התקנה חלה על העניין. בהיות הבקשה לביטול הענקה דומה במהותה לכתב תביעה, באשר עניינה בקשת סעד מן הצד שכנגד, יש מקום, על בסיס תקנה זו, להורות על צירוף המסמכים נשוא סעיפים 3.1 לפנייתו של המבקש מיום 9.2.16 (אליה מפנה הבקשה הנוכחית) (ראו סעיף 15 לבקשה לביטול הענקה), 3.3 (כנ"ל, עניין כרטיס חו"ז של מר מרדכי יונה) ו - 3.4 (ראו סעיף 32 לבקשה לביטול הענקה). לגבי יתר המסמכים שנתבקשו, לא מצאתי, בעיון בבקשה לביטול הענקה, כי הם נזכרים בה, באופן העשוי לבסס את הבקשה מכוחה של תקנה 75 הנ"ל.

6. בטרם סיום אציין, בכל הנוגע לגילוי מסמכים, כי רשמתי בפניי את הודעת המנהל המיוחד בסעיף 12 לתגובתו. יש בהודעה זו כדי להפיג את החששות שהעלה המבקש מפני ניהול ההתדיינות שלא בקלפים פתוחים, וכדי להבטיח את ניהולה ההוגן, והכל בשלב המתאים לכך על פי הדין. בשלב זה איני נותן צו אופרטיבי לעניין זה, וניתן יהיה להידרש לעניין, לאחר הגשת תשובתו של המבקש לבקשה לביטול הענקה.

7. הבקשה מתקבלת חלקית בהתאם למפורט לעיל. המסמכים שפורטו יומצאו על ידי המנהל המיוחד לבית המשפט ולמבקש, לא יאוחר מיום 9.6.16. תשובת המבקש לבקשה לביטול הענקה תוגש, בהמשך לכך, לא יאוחר מיום 23.6.16.

ניתנה היום, י"ח אייר תשע"ו, 26 מאי 2016, בהעדר הצדדים.