פש"ר 41617-10-11 אמסלם נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה ואח'

החייב הגיש בקשה ל"עיון חוזר" בהחלטה שהורתה על ביטול צו הכינוס ודחיית בקשתו להכרזתו כפושט רגל.

לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, אני מחליט לדחות את הבקשה, ללא צורך בקבלת תגובת הכנ"ר.

לא מצאתי בבקשה כל "נסיבה חדשה" או נימוק אחר המצדיק ביטול ההחלטה, פרט אולי לעובדה שהעותר, שהיה מיוצג לאורך ההליך ע"י עו"ד מהסיוע המשפטי פנה כעת ושכר את שירותיו של עו"ד פרטי. עובדה זו איננה מהווה נימוק המצדיק "עיון חוזר".

ככלל, דרך המלך לתקיפת החלטות של בית משפט, אינה בדמות של הגשת "בקשה לעיון חוזר", כל עוד לא חל שינוי נסיבות המצדיק את העיון מחדש, שכן אין לפנות לבית המשפט שנתן את ההחלטה בבקשה חוזרת באותו עניין כאשר הטענות הינן "ערעוריות" באופיין.

ביהמ"ש רשאי, אמנם, לשנות את החלטתו גם באין שינוי נסיבות, אך זאת רק במקרים חריגים ונדירים כאשר מתברר לבית המשפט כי נתן החלטה מוטעית. (ר' רע"א 4081/15 אופיר יזום והשקעות נגד הכנ"ר, השופט דנציגר, החלטה מיום 18/10/15, וכן רע"א 1574/11 שטראוס שיווק בע"מ נ' אורמן, החלטה מיום 14/07/11) לא אלו הנסיבות שבפניי.

החלפת יצוג אינה נסיבה חריגה.

הבקשה לעיון חוזר איננה נתמכת בתצהיר. בנסיבות מקרה זה, חובת התצהיר איננה פורמאלית בלבד, אלא מהותית.

אין בבקשה כל הסבר לשיהוי הרב בהגשת הבקשה.

אין בבקשה כל הסבר כיצד החייב, הטוען שאין ביכולתו לשלם צו תשלומים של מאות שקלים בלבד, יש ביכולתו לממן שירותי עו"ד פרטי.

המבקש לא פירט את עלות שכירת שירותי עוה"ד הפרטי, לא התייחס לכך כלל בבקשתו, לא צירף אסמכתא כגון הסכם שכ"ט, חשבוניות או כל אסמכתא אחרת לעניין מימון שכר הטרחה ומקורות המימון.