פש"ר 40940-07-13 קול נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים ואח'

1.לפניי בקשת החייב להכריז עליו כפושט רגל.

2. לקראת הדיון בבקשה ערכה המנהלת המיוחדת תסקיר, בו פרטה את מצבו המשפחתי של החייב, הליכי פשיטת הרגל, ההכנסות וההוצאות החודשיות שלו, חובות החייב, נכסיו ונסיבות הסתבכותו. כמו כן התייחסה המנהלת המיוחדת להתנהלות החייב במסגרת הליך פשיטת הרגל, זאת לאחר מתן צו כינוס הנכסים.

3.בסיום התסקיר ניתנו המלצותיה של המנהלת המיוחדת. המנהלת המיוחדת התייחסה לעובדה כי מרבית חובות החייב נובעים מדמי מזונות שלא שולמו על ידו במשך שנים רבות, ובהתאם לפקודת פשיטת הרגל לא יחול עליהם הפטר. לפיכך, לא ברור למנהלת המיוחדת מהי התועלת שתצמח לחייב מהמשך ניהול ההליך. מוסיפה המנהלת המיוחדת וטוענת שלא ניתן לקבוע שהחובות נוצרו בחוסר תום לב, ולפיכך אין לה התנגדות שהחייב יוכרז כפושט רגל, זאת בכפוף להגשת הדוחות החסרים והשלמת הפיגור שנוצר בתשלום בודד אחד.

4.ביום 10.9.14 התקיים דיון בבית המשפט, בו חזרה המנהלת המיוחדת על עמדתה כפי שפורטה לעיל. עוד ציינה, כי בדקה אם החייב מתגורר בכתובת שמסר בבקשתו למתן צו כינוס נכסים ועלה שהוא מתגורר בכתובת זו, בניגוד לטענות גרושתו של החייב.

5.הגב' ביטון, גרושתו של החייב, טענה שמדובר בהליך המתנהל בחוסר תום לב. לטענתה, החייב אינו מתגורר בכתובת שמסר. עוד טענה שהחייב מסר כתובת שלטענתו הוא מתגורר בה, אולם מבדיקה שערכה עלה כי כתובת זו אינה קיימת. הגב' ביטון גם הלינה על כך שהחייב מוציא לטעמה סכום גבוה עבור דמי שכירות. כמו כן, התייחסה לעובדה כי לדעתה מטרת הגשת הבקשה להכרזת החייב כפושט רגל היא בעיקרה כוונת החייב לחמוק מחובותיו בגין דמי מזונות. עוד ביקשה הגב' ביטון כי בית המשפט ישקול פעם נוספת את סכום המזונות שקצב, שכן לטעמה סכום של 1,000 ₪ אינו הולם נוכח צרכיה הכלכליים. בהקשר זה התייחסה לעובדה כי היא מפרנסת ילדה משותפת שלה ושל החייב, וכן ילדה נוספת שהיא אמנם בת 21 אך לטענתה היא סמוכה על שולחנה. לדעת גב' ביטון, המשך ההליך מהווה פרס עבור החייב שהצליח להתחמק מהליכי ההוצאה לפועל.

6.המנהלת המיוחדת הפנתה לעובדה שהגב' ביטון ניהלה במשך שנים ארוכות הליכי הוצאה לפועל ולא הצליחה לגבות סכומים מהחייב, ועל כן המנהלת המיוחדת איננה סבורה שהליך זה של חדלות פרעון מהווה פרס כלשהו עבור החייב, מה עוד שבאמצעות הליך זה נקצב סכום מזונות וניתן לאכוף על החייב לשלם את הסכום שנקבע.

7. עמדת הכנ"ר הייתה כי הוא מצטרף לדעת המנהלת המיוחדת, היינו כי יש להכריז על החייב כפושט רגל.

8.לאחר ששקלתי את הדברים, סבורני כי על פניו מדובר בחייב שצבר חובות שלא מתוך התנהלות שאינה בתום לב. מכל מקום, הדברים אינם עולים מתסקיר המנהלת המיוחדת.