פש"ר 40900-11-13 צרפתי נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

1. בפני בקשה לביטול הליך מכרז שפורסם בשנית, ולהורות לנאמן לחתום על הסכם מכר עם המבקש 2 אשר הוכרז כזוכה במסגרת הליך קודם.

2. במסגרת דיון שהתקיים בעניינו של החייב ביום 5.7.15, הורה בית המשפט (כב' השופט פורג) לנאמן למכור את זכויות החייב בדירה הידועה כגוש 8264 חלקה131 (להלן "הדירה"), "בדרך המקובלת באמצעות פרסום הזמנה להציע הצעות וכן התמחרות כדין בין המציעים".

המנהל המיוחד פעל על פי ההחלטה ופרסם ביום 31.12.15 הזמנה להציע הצעות. 2 מציעים הגישו הצעות מטעמם, האחד הציע סכום של 700,000 ₪ ואילו המבקש 2 הציע סכום של 1,000,000 ₪. לאחר שהמציע הראשון לא הסכים להעלות את הצעתו, הודיע הנאמן לבית המשפט ביום 18.2.16 כי הוא פועל להעברת הסכם לחתימתו של הקונה הפוטנציאלי.

3. ביום 9.3.16 פנה הנאמן לבית המשפט בבקשה לאשר לו פרסום מכרז נוסף בנימוק כי המציע לא חתם על הסכם המכר ובנוסף מחיר הדירה עלה. לאחר שבקשה זו אושרה הגישו המציע (המבקש 2) ואחד הנושים (המבקש 1) בקשה לבטל את ההחלטה בדבר פרסום מכרז נוסף, ולהכריז על המבקש 2 או על הגב' מרים בירנבאום (אמו של המבקש 1) כזוכים במכרז.

4. המבקשים טוענים כי הנאמן הכריז על המבקש 2 כזוכה עוד בתחילת חודש ינואר 2016, ואולם התנער מחובתו לשלוח לו את העתק ההסכם. ב"כ המבקשים מוסיף וטוען כי פנה לנאמן בשם הנושה בחודש ינואר בבקשה להעביר לידיו את ההסכם וביום 24.2.16 פנה גם בשמו של המציע בבקשה לקבלת הסכם המכר. למרבה ההפתעה במקום לשלוח את ההסכם נודע למבקשים כי הנאמן פעל לפרסום מכרז חדש. המבקשים מדגישים כי אינטרס ההסתמכות של המבקש 2 גובר על אינטרס הנושים בהשאת מחיר הנכס ועל כן יש לפעול לחתימת הסכם המכר עם המבקש 2.

5. הנאמן משיב כי פנה מספר פעמים למבקש 2 וביקש ממנו לחתום על ההסכם. זה התחמק מלהגיע אל משרדו בטענה כי עליו לקבל הוראות מהמבקש 1. ביום 14.1.16 התקיימה שיחה נוספת ואז אמר לו המבקש 2 כי יתן לו תשובה תוך מספר ימים בעניין נכונותו לחתום על הסכם המכר, אך הוא לא עשה כן. נוכח הזמן שחלף פנה הנאמן למבקש 1 והציע לו לקחת ממשרדו את השיק הבנקאי שצורף להצעת המבקש 2 ואשר בדיעבד נודע לו כי נמשך מחשבון אמו של המבקש 1. האחרון הסכים לכך אך לבסוף לא הגיע למשרדו ותחת זו פנה אליו ב"כ המבקשים והודיע לו כי המציע עצמו מבקש לחתום על הסכם המכר. הנאמן מדגיש כי רק לאחר שב"כ המבקשים קיבל על עצמו את יצוגו של המבקש 2, החליט המבקש 2 לרכוש את הדירה בעצמו על בסיס ההצעה שהוגשה. עד למועד זה נמנע המבקש 2 מלקבל את הסכם המכר לידיו מחשש שמא פעולה זו תחייב אותו. הנאמן מצין כי זכותו לפעול לפרסום מכרז חדש נוכח התנהלותו זו של המבקש 2 ונוכח העובדה כי השתנו תנאי השוק. הנאמן מדגיש כי למכרז החדש הוגשה הצעה של 1,150,000 (המשיבים 5-6) ועל כן עומדת לנושים תועלת גדולה מפרסום המכרז הנוסף.

6. החייב מצטרף לעמדת הנאמן וטוען כי יש למקסם את הנכס הן לתועלת הנושים והן לתועלת בני משפחתו, אשר חתמו כערבים נוספים לחוב ואם מכירת הדירה לא תכסה את חובו של המבקש 1 במלואו, יחודשו ההליכים כנגד ערבים אלו. החייב מציין כי נראה שהמבקש 2 מנסה להתעשר על חשבונו ומאידך המבקש 1 חפץ מטעמיו להזיק לו, במקום לפעול למקסום מחיר המכירה.

7. הכנ"ר מצטרף לעמדת הנאמן נוכח הפגמים שנפלו במכרז. ב"כ המשיב 4, שמונה ככונס נכסים לזכויות החייב בדירה בממסגרת הליכי הוצל"פ שקדמו להליך פשיטת הרגל, סבור כי יש לזרז את הליכי המכרז ולקיים התמחרות נוספת בהקדם . המשיבים 5-6 עומדים מאחורי ההצעה שהוגשה על ידם ומבקשים להמשיך בהליך הנוסף.

8. הליך מימוש נכס באמצעות הזמנה להציע הצעות נועדה למקסם את התמורה המתקבלת מן הנכס באמצעות פניה לכלל הציבור. מקסום התמורה אשר בהכרח מיטיבה עם ציבור הנושים ועם החייב בהליך פשיטת הרגל אינה התכלית היחידה בצידה על כונס הנכסים לשמור על אינטרס הציפיה של המציעים חובות תום הלב, זכות השיויון ועוד. ככלל, על הנאמן / כונס הנכסים להבטיח כי ההליך ינוהל תוך הקפדה על הוראות הדין ביושר ובהגינות. נפסק כי רק בנסיבות חריגות ניתן יהיה לבטל מכר שאושר על ידי רשם ההוצאה לפועל/ בית המשפט.

וכך נקבע בפסק הדין ברע"א 4891/04, שמואל וינקלר נ' בנק הפועלים בע"מ:

"בבוא בית המשפט להכריע בבקשת חייב לבטל עסקת מכר אשר כבר אושרה, עליו לשוות לנגד עיניו את כל בעלי האינטרסים הנוגעים בדבר. במקרים מעין אלה, אין מדובר אך בעניינו של חייב ספציפי זה או אחר אשר רצונו הוא כי חובותיו ייפרעו במידה המרבית האפשרית. על בית המשפט להקפיד כי לא יקופח עניינם של נושי החייב. האינטרס של נושי החייב עולה במידת מה בקנה אחד עם עניין החייב; טובתם, כמו גם טובת החייב, משמעה מכירת נכסי החייב במחיר מירבי, כך שיגדל הסך הכולל המתחלק בין הנושים, ובהתאמה יגדל הסכום שיקבל כל נושה. כמו כן קיים אינטרס רחב יותר, של חייבים בכלל ושל נושיהם של חייבים, כי מציעים רבים יבקשו להשתתף במכירת נכסי חייבים בהוצאה לפועל, בפשיטת רגל ובהליכים דומים. כך תגדל התחרות, ועמה האפשרות לכריתת עסקאות מכר במחירים גבוהים. כתוצאה מכך, ישתפרו סיכויי החייבים לעמוד בתשלום חובותיהם, אף אם לא במלואם. אף הנושים יפיקו תועלת רבה יותר. בנוסף, יש להתחשב באינטרס של אלה המשתתפים בהליכי מכר של נכס בהוצאה לפועל או בפשיטת רגל וכד'. אם יהא המציע הזוכה חשוף לאפשרות שזכייתו תבוטל מפאת טענות שונות הנוגעות למכר, אשר יוכל החייב להעלות חדשות לבקרים, יירתעו מציעים פוטנציאליים מלקחת חלק בהליכי מכר כאלה ולסכן את כספם (ראו למשל, ע"א 555/71 אמסטרדמר נ' מוסקוביץ, [1]). לכך עשויה להיות השפעה מזיקה וארוכת טווח על הליכי מכירה מעין אלה... כך למשל, אם רק מספר מצומצם של מציעים יהינו לסכן את כספם בדרך זו של רכישת נכסים הנמכרים בהליכי מימוש, לא יהא ניתן למכור הנכסים בתמורה מקסימלית, כפי שהייתה יכולה להתקבל במסגרת מכירה פומבית או התמחרות רבת מתחרים. הדבר יסב נזק הן לציבור החייבים בכללו והן לנושי החייבים" ( סעיף 7 לפסק דינו של השופט גרוניס) .