פש"ר 4082-07 הולצמן ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים ואח'

1.לפניי בקשת יורשי המנוח (החייב) למתן הפטר לעזבון.

2.אין חולק, כי מדובר בהליכים הנמשכים על פני שנים ארוכות ואכן הגיעה העת לבחון בכובד ראש את שאלת מתן ההפטר.

3.עיון בטענות היורשים מעלה, כי למעשה היורשים מציעים להוסיף סכום של 200,000 ₪ שיצטרף לסכום של 240,000 ₪ הנמצא כיום בקופת הכינוס. היורשים טוענים, כי אמנם קיימים נכסים בעזבון המנוח, אולם לא יהיה זה ראוי ולא יהיה ניתן לממשם. לטענת היורשים, אמם מתגוררת בדירת המגורים, וכמו כן רובץ שעבוד לטובת בנק הפועלים על מקרקעין שהם חלק מנכסי העזבון. לטענת היורשים, ניתן היום להשיג את הסכום של 200,000 ₪, לאחר שבנק הפועלים, שהוא אחד הנושים, נתן הסכמתו לכך.

4.הנאמן טען בתגובתו, כי הצעת ההפטר למעשה מבטאת פרעון של כ-50% מהחובות. הנאמן סבור שאין מקום לקבל הצעה זו שעה שבעזבון המנוח נכסים ברי מימוש, שמימושם יביא לפרעון של 100% מהחובות. לטענת הנאמן, למעשה הבקשה מוגשת מטעם אמם של היורשים, שהם בני המנוח. האם והמנוח התגרשו ולאם חלק בעזבון המנוח. לטענת הנאמן, מחצית הנכס בו מתגוררת האם שייך לקופת הכינוס, כל זאת עד גובה החובות הפסוקים. הנאמן מוסיף ומדגיש, כי האם אינה משלמת סכום כלשהו לקופת הכינוס בגין השימוש שהיא עושה בדירת המגורים. הנאמן טוען עוד, כי הכרעתו בתביעת החוב של בנק הפועלים הפכה להיות חלוטה ומכאן שמסת החובות של העזבון התגבשה.

5.ביום 30.3.14 הגיש הכנ"ר תגובה ראשונית לבקשה למתן הפטר וכן לתגובת הנאמן. מתגובת הכנ"ר עולה, כי הנאמן אכן הכריע בתביעות החוב ואישר תביעות חוב בסכום של 1.4 מיליון ₪ מלבד תביעת החוב של בנק הפועלים. באשר לתביעת החוב של בנק הפועלים, זו הוגשה בסכום של 1.19 מיליון ₪, כאשר בנק הפועלים טוען שהוא נושה מובטח.

6.עמדת הכנ"ר היא, כי ראוי לסיים עתה את הליך הפש"ר כנגד העזבון, אם בדרך של הסדר נושים ובמידה שהדבר לא יצלח, יש להורות על מימוש נכסי העזבון. הכנ"ר הוסיף ודרש כי הנאמן יסיים מספר בדיקות, כפי שפירט בסעיף 9 לתגובתו. בדיקות אלו קשורות בבירור זכויות ונכסים שונים שהיו למנוח.

7.ביום 27.8.14 הגיש הנאמן תגובה נוספת לבית המשפט, ממנה עלה כי טרם הכריע בתביעת החוב של בנק הפועלים. כמו כן פרט בתגובתו סכומים נוספים האמורים להתקבל לקופת הכינוס בסך של כ-43,000 ₪ (ראה סעיף 10 לתגובת הנאמן). בתגובה זו חזר הנאמן על התנגדותו למתן ההפטר. הנאמן הסביר, כי עמדתו היא שיש לפעול בדרך היעילה ביותר כדי לפרוע את חובות החייב כלפי הנושים וכי יש לאזן ולבחון את היקף החובות מול פוטנציאל הפרעון, וכך גם בין זכות העזבון לקבל הפטר לבין הפגיעה בקניינם של הנושים. הנאמן הציע מתווה, לפיו תחילה יש להכריע במחלוקת בעניין תביעת החוב של בנק הפועלים, ולאחר מכן יש לפעול לצורך מימוש נכסי העזבון.

8.ביום 1.9.14 הגיש הכנ"ר תסקיר מטעמו, זאת לקראת הדיון שנקבע. במסגרת זו מצאתי מקום להפנות לאמור בסעיפים 11 ו-12 לתגובת הכנ"ר, מהם עולה כי בדיונים שהתנהלו בהליך זה, הושגה הסכמה למשכון שנרשם לטובת אחיו של המנוח על נכס השייך למנוח ולגרושתו וכן בוטלו הוראות בהסכם הגירושים שנחתם בין המנוח לבין גרושתו, לפיהן התחייב המנוח להעביר לילדיו הבגירים סכום של 2,200 ₪ מדי חודש. מתגובת הכנ"ר עולה עוד כי לאחר שהוגשו תביעות החוב בסך של כ-5.2 מיליון ₪ בדין רגיל ו-14,000 ₪ בדין קדימה, אישר הנאמן תביעות חוב בדין רגיל בסכום של 490,000 ₪ בלבד.

9.בנוסף, תלויה ועומדת תביעת החוב של בנק הפועלים בסכום של 931,000 ₪. במסגרת בקשה 26 נושא זה תלוי ועומד בבית המשפט. ראוי לציין, כי במידה שתביעת החוב של בנק הפועלים תאושר, כי אז כלל החובות יעמדו על סך של 1.421 מיליון ₪.