פש"ר 40671-06-12

בפניי, מצד אחד, בקשה למימוש הדירה, ומצד שני, בקשת החייב לפריסת סכום החוב.

רקע

צו לכינוס נכסי החייב ניתן ביום 24/6/12, לבקשתו, והושת עליו תשלום חודשי של 750 ₪. נגד החייב אושרו תביעות חוב בסכום של כ- 120,000 ₪ בדין רגיל וכ- 4,000 ₪ בדין קדימה.

ביום 30/3/15 התקיים דיון בעניינו של החייב, עת הצטבר בקופה סכום של כ- 27,000 ₪. בדיון קבע כב' השופט חזק כי אם יעשיר החייב את הקופה בסכום של 75,000 ₪, בתוך שנה, יהיה הוא זכאי להפטר. לחייב זכויות בדירה.

ב- 25/2/16 ביקש החייב שבית המשפט יפרוס את תשלום הסכום הנ"ל, בתשלומים חודשיים של 1,500 ₪ (בקשה 27). ב- 29/2/16 השיב הנאמן לבקשה ופירט כי לאחר הדיון הפקיד החייב סכום של כ- 6,000 ₪, אשר הועבר מעיזבון אביו. נגד החייב אושרו תביעות חוב לשני נושים: הנושה בסכום של כ- 120,000 ₪, ומס הכנסה בסכום של כ- 17,835 ₪ בדין רגיל וסכום של כ- 3,692 ₪ בדין קדימה.

מאז הדיון שהתקיים ביום 30/3/15, לא שילם החייב את התשלום החודשי ולא שילם את יתרת הסכום שנקבעה על ידי כב' השופט חזק, דהיינו סכום נוסף של 70,000 ₪.

נוכח זאת ביקשה הנאמן לקבוע שאם החייב לא ישלם את הסכום עד ליום 30/3/16, יבוטל המתווה להפטר שאושר על ידי כב' השופט חזק.

תגובת הנאמן הועברה לתגובת החייב, אשר לא הגיב.

ביום 11/7/16 ביקשה הנושה שההליכים יבוטלו ולחילופין, שבית המשפט יורה על מימוש הדירה (בקשה 28). הנאמן הגיב לבקשה, אך החייב לא הגיב לה.

ב- 3/8/16 ביקש הנאמן להתיר לו להגיש תביעה לפירוק שיתוף בדירה (בקשה 29). ב- 15/11/16 הגיב הנושה המובטח, וביקש לאפשר לו לממש את הדירה בתיק הוצאה לפועל מספר 17-22423-12-4, שנפתח למימוש השעבוד הרשום לטובתו על זכויות החייב ואשתו בדירה, ובו מונה עוה"ד מרדכי האן מרקוביץ ככונס נכסים. ב- 27/12/16 פירט הנושה המובטח שיתרת הלוואת החייבים מסתכמת בסכום של כ- 325,000 ₪, יתרת חוב הפיגורים מסתכמת בכ- 4,500 ₪ וכי לפי אתר רשות המסים, דירה דומה נמכרה במרץ 2014 בסכום של כ- 1,300,000 ₪. ביום 10/1/17 חזר החייב וביקש לאפשר לו לשלם את החוב בתשלומים של 1,500 ₪ לחודש.

במקביל, ביום 24/8/17 ביקש החייב בקשה לא לגמרי ברורה, בה התייחס, ככל הנראה לביטול תביעת החוב של מס הכנסה וכי הבן שלו ביקש הלוואה (בקשה 30).

דיון והחלטה

התנהלות החייב גובלת בניצול לרעה של ההליכים.

מאז 30/3/15, עת אושר לחייב מתווה להפטר, לא שילם החייב אף תשלום על חשבון החוב. יותר מכך, החייב לא הגיב כפי החלטות בית המשפט, ורק כאשר התחילו הליכים למימוש דירת המגורים, פעל הוא להגשת בקשה לפריסת התשלום, שהיה עליו לשלם עד למרץ 2016.

נוכח זאת, היה נכון לדחות את הבקשה, ולהורות לנושה המובטח לפעול למימוש הדירה. לפנים משורת הדין, בשלב זה אתן לחייב הזדמנות אחרונה, בטרם מימוש הדירה, מבלי שהדבר ייצור ציפייה בלב החייב שהמתווה להפטר שנקבע ב- 30/3/15 יוותר על כנו.

על כן, אני מורה שתוך 30 יום יפעל החייב כדלקמן: 

יפקיד החייב סכום של 33,000 ₪ (1,500 ₪ למשך 22 חודשים שחלפו מהדיון).

יציע מתווה להפטר.