פש"ר 4067-06-13 אבלס נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים ואח'

לפניי בקשת החייב לבטל באופן זמני את צו עיכוב היציאה מהארץ שהוצא נגדו, ולאפשר לו לצאת מהארץ בין התאריכים 6.9.15 ועד 20.9.15, מטעמי דת.

לפי הבקשה, החייב נשוי ואב לשמונה ילדים, מנהל אורח חיים חרדי כחסיד ברסלב. עוד לפי הבקשה, חברי הקהילה מחויבים לנסוע לאומן שבאוקראינה, מדי בשנה בראש השנה על מנת לקיים מצוות רבם, רבי נחמן מברסלב לעלות לרגל ולהשתטח על קברו. חברי הקהילה הם שיסייעו לחייב במימון ההוצאות הדרושות עבור הטיסה והשהייה באומן, באמצעות תרומות.

כבטוחות לחזרתו לישראל הציע החייב שני ערבים בעלי יכולת השתכרות טובה.

הכנ"ר מתנגד ליציאת החייב מהארץ. לטענתו, מטרת היציאה אינה נמנית על המקרים הידועים שנקבעו בפסיקה בעניין התליית צו עיכוב יציאה מהארץ כגון נסיעה לצורך רפואי או נסיעה שיש לצידה תועלת לנושים; מנהג חסידי ברסלב לעלות לקברו של רבם בראש השנה אינו חובה דתית, וקבלת הבקשה עלולה להעדיף את החייב על פני נושיו שממתינים זמן רב לקבלת כספם.

השיקולים שיש לבחון כאשר מוגשת בקשה לביטול זמני של צו עיכוב יציאה מהארץ פורטו בהרחבה בהחלטת כב' השופט מוסק בתיק פש"ר (מחוזי י-ם) 173/01 ח.ל. מימון ושירותים בע"מ נ' נעימי (פורסם במאגרים, 12.3.2013).

על פי אותה החלטה יש לבחון את: "מטרת הנסיעה מחד, האם מדובר במטרה נחוצה ודחופה, או במטרה שנועדה לשרת את הנושים או את קופת הכינוס, או שמא מדובר בנסיעה פרטית בלתי מוצדקת. כמו כן שוקלים האם החייב עומד בתנאי צו הכינוס. בנוסף, כדבר שבשגרה, נבחן גובה החובות ומוטלות ערובות בהקשר זה, שיהיה בהן כדי להבטיח את שובו של החייב לארץ".

לעניין השיקולים הרלבנטיים ראו גם את פש"ר (מחוזי חי') 35846-05-10 בוחבוט נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם במאגרים, 27.5.2014).

בקשת החייב למתן צו כינוס הוגשה ביום 29.4.13, במסגרתה הצהיר החייב על חובות בסכום של 249,829 ₪ ל- 12 נושים. צו כינוס לנכסי החייב ניתן ביום 4.6.13.

החייב טרם הוכרז כפושט רגל לאור בקשתו להציע לנושיו הסדר לפני הכרזה. המנהל המיוחד טרם הכריע בתביעות החוב, ולפיכך טרם בשלה העת להצעת ההסדר.

מתגובת הכנ"ר עולה כי החייב עומד בתנאי צו הכינוס. בהתאם לצו משלם החייב לקופת הכינוס 1,000 ₪ לחודש.