פש"ר 40288-01-16 משש ואח' נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון

בקשת חייב לשחרור רכב משועבד לנושה המובטח לידיו.

דין הבקשה להדחות.

נקודת המוצא היא כי נושה מובטח שמחזיק בידו שעבוד קנייני להבטחת החוב רשאי להפרע מן החייב במישרין באמצעות מימוש הנכס המשועבד והוא אינו תלוי בנושים אחרים. כוחו של כלל זה יפה בהליכי פשיטת רגל בשים לב לסעיף 20 (ב) לפקודה הקובע כי הוראת סעיף 20 (א) לפקודה בענין עיכוב ההליכים אין בהן לגרוע מכוחו של נושה מובטח לממש ערובתו או לעשות בה בדרך אחרת.

נכון, לבית משפט זה סמכות לפקח על הליכי המימוש ע"י הנושה המובטח עפ"י הלכת גרבש. ואולם בסמכות זו עושה בית המשפט שימוש במיוחד באותם מקרים בהם שווי הנכס המשועבד עולה על החוב לנושה המובטח באופן שלנושים הרגילים צפוייה תועלת מן המימוש.

אין מחלוקת כי החייב פיגר בתשלומים גם אם מדובר בפיגור אחד. לא נסתרה טענת הבנק כי הליכי הפש"ר מהווים ארוע המקנה לנושה המובטח זכות להעמיד ההלוואה לפרעון מיידי ולממש את הבטוחה.

לכן הבנק קנה זכות לממש אתה רכב.

כאשר שווי הנכס המשועבד נמוך מגובה החוב לנושה המובטח ניתן להסתפק ככלל בחובת דיווח ואין צורך בפיקוח מתמשך של בית המשפט של פש"ר על הליך המימוש שנוקט הנושה המובטח (ראו: ע"א 8044/13 לוי נ' שיכון ובינוי נדלן השקעות בע"מ (ניתן ביום 13.2.2014).

נכון, כפי שנקבע בענין ששון לעיל, חובת הדיווח של הנושה המובטח אינה תלוייה בשאלה אם שווי הנכס המשועבד נמוך מגובה החוב לנושה המובטח או עולה עליו ואולם גם אם נפל פגם בהתנהלות הבנק עת לא דיווח לבית משפט זה על כוונתו לתפוס את הרכב - פגם זה נרפא. נזכור כי התכלית העומדת מאחורי הפקוח של בית המשפט של פש"ר היא התועלת שתצמח ליתר הנושים ממימוש הנכס המשועבד ולא התועלת שתצמח לחייב משחרור הרכב לידיו אף שקיימת עילה למימושו ע"י הנושה המובטח וזאת רק משום שהבנק לא דיווח על התפיסה.

במקרה שלנו, כאמור, לא נסתרה טענת הבנק כי קיימת עילה למימוש הרכב, כי החייב לא ניצל את זכותו לפדיון הרכב, כי ההצעה שהתקבלה לאחר ההתמחרות עולה בסך של 6,000 ₪ על השמאות וכי לא צפוייה תועלת לנושים הרגילים ממימוש הנכס.