פש"ר 39913-07-13

החלטה זו עניינה היקף זכות העיכבון של המבקש ברכבו של החייב.

לחייב רכב מסוג סקודה סופרב מ.ר. 36-451-67 (להלן: "הרכב").

על הרכב רשום משכון לטובת בנק הפועלים.

המבקש, בעל רשת מוסכים, ביצע במועדים שונים שני תיקונים לרכב.

ביום 18.6.14 הודיע המבקש באמצעות בא כוחו כי הוא עושה שימוש בזכות העיכבון העומדת לו על פי חוק על רכבו של החייב המצוי במגרשו.

בהודעה נטען כי רכבו של החייב היה מעורב בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 21.4.13 וכתוצאה מכך נגרמו לו נזקים רבים אשר תוקנו על ידי המוסך של המבקש. ביום 1.5.13 שילם החייב באמצעות המחאה עתידית סך של 44,599 ₪, עבור התיקונים שבוצעו ברכבו, והרכב שוחרר לחזקתו.

בסמוך למועד פירעון השיק, נודע למבקש כי כספי הביטוח הועברו אל חשבונו של החייב. משכך, הוא פנה אל החייב וביקש לדעת האם ניתן להציג את השיק לפירעון.

החייב ענה בחיוב והשיק הוצג לפירעון אולם חולל מהסיבה שהחשבון מוגבל.

בשלב מאוחר יותר רכבו של החייב היה מעורב בתאונת דרכים נוספת, והרכב הוכנס שוב לתיקון במוסך של המבקש. עלות התיקון השני – 19,668 ₪.

המבקש פנה מספר פעמים לחייב להסדרת תשלום החוב, אך פניותיו העלו חרס. משכך עיכב את הרכב בחזקתו והודיע כי לא ישחרר אותו עד שיקבל את המגיע לו בגין שני התיקונים.

המבקש ער לקיומו של המשכון על הרכב ולכן הוסיף וטען כי גם אם קיים משכון על הרכב, זכות העיכבון קודמת.

ב"כ המבקש הפנה לסעיף 11(א) לחוק המיטלטלין, התשל"א-1971, לפיו "עיכבון הוא זכות על פי דין לעכב מיטלטלין כערובה לחיוב עד שיסולק החיוב" וטען כי זכות העיכבון מגלמת בחובה שעבוד סטטוטורי, שקם ועומד על רגליו ללא הסכמת בעליו של הנכס המשועבד אלא על פי מעשה עיכוב ותפיסה חד צדדי.