פש"ר 39238-03-12 לידר -ניהול ופיתוח בע"מ ואח' נ' ש.

מבוא

1. לפניי בקשת החייב, מ.ש. (להלן: "החייב") לקציבת דמי מחייה חודשיים בסך 15,000 ש"ח מקופת פשיטת הרגל לצורך הוצאות מחייתו, בהתאם לסעיף 111 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם- 1980 (להלן: "הפקודה"). עוד מבקש החייב להורות על ביטול התשלום החודשי שהושת עליו.

2. ביום 30.10.2012 ניתן נגד החייב צו כינוס מותנה אשר נכנס לתוקפו ביום 25.11.2012. בהחלטה מיום 9.1.2014 נקבע כי על החייב לשאת בתשלום חודשי בסך של 1,750 ש"ח.

3. לטענת החייב, לו ולרעייתו אין הכנסות קבועות למעט קצבת זקנה בסך 2,789 ש"ח ונכסיו נמכרו בהליך פשיטת הרגל, כך שלא נותרו לו מקורות הכנסה מדמי שכירות. כמו כן טוען החייב כי לו ולרעייתו הוצאות מחייה חודשיות המסתכמות בכ-16,000 ש"ח, כמפורט בבקשתו. לשיטתו, אין להטיל את ההוצאות על רעייתו אשר משאביה מוגבלים, בפרט נוכח העובדה כי ההליכים בתיק צפויים להימשך זמן רב. עוד טוען החייב כי הוא בן 83, והוא ורעייתו זקוקים לטיפול רפואי ולסיוע מצד בנו המתגורר במרתף הבית ומסייע לו.

4. החייב מלין על אופן ניהולו של תיק הפש"ר על ידי המנהל המיוחד, וטוען כי תביעות החוב שהוגשו טרם נבדקו וקיימת אי בהירות ביחס לסכומים שהועברו לקופת הפש"ר כתוצאה ממכירת נכסיו. לטענתו, זכויותיו בנכסים בשותפות עם אחיו לא נבדקו במלואן והוא מצוי במצוקה תזרימית מאחר שאחיו מחזיקים בנכסים בהם הוא שותף על רקע הליכים משפטיים רבים בין הצדדים. לטענת החייב, יש להיעתר לבקשה לאור גילו ומצבו הרפואי, על מנת להבטיח לו ולרעייתו תשתית כלכלית מינימלית לקיום בכבוד בערוב ימיהם.

5. המנהל המיוחד מתנגד לבקשה וטוען כי מדובר בבקשה חריגה נוכח דמי המחיה המבוקשים ונוכח נסיבות ההליך. עוד טוען המנהל המיוחד כי החייב השמיט פרטים מהותיים מבקשתו ואף מטעם זה אין להיעתר לבקשה. לטענת המנהל המיוחד, החייב נהנה מהכנסה נוספת בסך 500 דולר לחודש כתוצאה מדמי שכירות בגין משרד בבורסת היהלומים, כעולה מחקירתו ומדו"ח חודשי שהגיש. כמו כן מציין המנהל המיוחד כי החייב אינו מגיש דו"חות מזה למעלה משנה. פרט נוסף אשר החייב השמיט מבקשתו הוא דבר מגוריו בבית בהרצליה פיתוח בשטח של 260 מ"ר, הבנוי על מגרש בשטח של 475 מ"ר. מדובר ברמת חיים גבוהה הכרוכה בהוצאות משמעותיות בגין ארנונה ואגרת תיעול לעיריית הרצליה. עוד טוען המנהל המיוחד כי בנו של החייב מתגורר עימו, יחד עם רעייתו וארבעת ילדיהם, ללא תשלום דמי שכירות או השתתפות בהוצאות המחייה באופן קבוע. בנסיבות אלה טוען המנהל המיוחד כי אין מדובר במקרה בו יש להחיל את ההוראה החריגה בדבר תשלום קצבה לחייב מקופת הפש"ר, ובסכום כה משמעותי כשם שביקש החייב.

   המנהל המיוחד דוחה את טענות החייב בדבר מימוש נכסים רבים לטובת קופת הפש"ר וטוען כי עד כה מומשו שני נכסים בלבד אשר החייב לא הקל על מימושם. יתר הנכסים המצוינים בבקשת החייב הם נכסי החברה שבבעלותו המצויה בהליכי פירוק בנפרד, ולא מדובר בנכסים בבעלות פרטית. עוד טוען המנהל המיוחד כי מדובר בתיק מורכב רב מחלוקות והליכים, ועד כה הוגשו תביעות חוב נגד החייב בסך העולה על 318,000,000 ש"ח, מתוכם סך של 291,000,000 ש"ח הוגשו מטעם אחיו של החייב, אשר הליכי בוררות בעניינו של חוב נטען זה עודם תלויים ועומדים, ועל כן לא ניתן להכריע בשלב זה בתביעות החוב.

6. בתשובתו, טוען החייב כי כל עוד תביעות החוב אינן נבדקות, אין למנהל המיוחד סמכות לדרוש מהחייב לשלם דבר לקופת הפש"ר. לטענתו, על המנהל המיוחד לדאוג לצרכיו הבסיסיים. החייב דוחה את הטענות בנוגע למגורי בנו עימו וטוען כי הוא אינו נעזר במטפל סיעודי, ועובדת מגורי בנו עימו יחד עם בני משפחתו היא גלויה וידועה. ביחס להשכרת המשרד בבורסה טוען החייב כי המנהל מיוחד אישר לו להשכירו עם פתיחת ההליך אך לאחר שהמשרד לא הושכר במשך למעלה מחצי שנה נצברו חובות לטובת הבורסה וכעת דמי השכירות משולמים ישירות לכיסוי חובות אלה, כך שהוא אינו נהנה מהם בשלב זה.

7. תגובתו של הכנ"ר התבקשה אף היא, אולם משחלף המועד להגשתה והתגובה לא הוגשה, אין מנוס אלא ליתן החלטה בלא תגובה כזו.