פש"ר 39169-01-12 בנק דיסקונט לישראל בע"מ. נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים ואח'

1. לפניי בקשה להורות על מכירת דירת המגורים של החייב ואשתו.

2.עמדת הנאמנת היא, כי יש לקבל החלטה בבקשה למתן הוראות שהוגשה למכירת דירת המגורים ועד אז ראוי לעכב את המכר במסגרת הליך זה. הנאמנת גם הודיעה שהיא מתנגדת להודעת אשת החייב, כי הכספים שייוותרו ממכירת דירת המגורים יעוכבו כדי לאפשר תשלום מזונות עתידיים לילדים הקטינים של החייב ושלה. לדעת הנאמנת לא קיים הליך המאפשר עיכוב כספים שהתקבלו ממכירת נכס בהליך פשיטת רגל לטובת חוב עתידי של החייב, ולכן ביקשה הנאמנת לדחות בקשה. זו.

3.עוד ראוי לציין, כי בעבר הגישה הנאמנת דוח בו המליצה לקבל את בקשת הנושה בנק דיסקונט להכריז על החייב כפושט רגל.

4.כנגד החייב היה תלוי ועומד פסק דין חלוט, שחייב אותו לשלם יחד עם חברה שהייתה בבעלותו ובבעלות של אדם נוסף בשם ביטון שלום, סכום של כ-1.9 מיליון ₪ נכון ליום הגשת הדוח מטעם הנאמנת. באותו דוח ציינה הנאמנת כי החייב מתגורר בדירת מגורים שבבעלותו, והרשומה על שמו ועל שם אשתו. הנאמנת ציינה עוד, כי מדובר בזכויות חכירה הרשומות בחברה משכנת ובמנהל מקרקעי ישראל וכי החייב למעשה הוא בעל מחצית מהזכויות בדירה. הנאמנת המליצה להורות על מינוי שמאי מקרקעין לבדיקת שווי דירת המגורים וכן שווי חנות שהחייב הוא בעלים של 3/16 ממנה.

5.ביום 11.11.13 הגישה הנאמנת בקשה למתן הוראות בה ביקשה מבית המשפט להתיר לה לשכור שירותי שמאי לצורך הערכת שווי הדירה, לאפשר לאשת החייב לרכוש את מחצית הזכויות הרשומות בדירה על שם החייב, כאשר סכום התמורה כפי שייקבע על ידי השמאי יועבר לקופת הכינוס וזאת בניכוי סכום המשכנתא. הנאמנת ציינה, כי ככל שאשת החייב תימנע מרכישת חלקו של החייב בדירה, כי אז יש להורות על פירוק השיתוף בדירה בדרך של מכירתה ומינוי הנאמנת ככונסת נכסים לצורך מכירת הדירה. בעקבות כך התיר בית המשפט לנאמנת לפעול על פי המתווה שהוצע על ידה.

6. ביום 23.4.14 המציאה הנאמנת שמאות לבית המשפט וביקשה לקבוע מועד לדיון בגורל הדירה. על פי אותה שמאות הוערכה הדירה ב-1.55 מיליון ₪ על פי שווי שוק, ב-1.3 מיליון ₪ במימוש מהיר, וב-970,000 ₪ כנכס תפוס. לאור זאת נקבע דיון ליום 9.6.14. לקראת הדיון הגישה אשת החייב בקשה מטעמה, לפיה היא מתנגדת למכירת הדירה שכן הדבר יפגע בה ובילדים הקטינים באופן חמור שכן הם ייוותרו ללא קורת גג, ועוד טענה אשת החייב כי לנושים אין זכויות טובות יותר מאשר זכויותיה, ועל כן ביקשה מבית המשפט להימנע ממכירת הדירה. בדיון שהתקיים נטען על ידי הנושה בנק דיסקונט כי אין עוד מקום לעכב את מכירת הדירה. לפיכך, התבקש מימוש הדירה כאשר נטען שבמקביל בית המשפט ייתן החלטה באשר לחלוקת הכספים.

7.עוד עלה בדיון כי החייב ואשתו התגרשו. בא כוח אשת החייב טען שהחייב ואשתו הם בגדר דיירים מוגנים בדירה ולשניהם זכות שווה בדירה. עוד נטען על ידי אשת החייב, כי קיים חוב מזונות כלפי הקטינים ואין לקטינים מקור הכנסה אחר.

8.הנאמנת טענה, כי התקבלה הערכת השמאי כפי שפורט לעיל. הנאמנת טענה עוד, כי למרות טענת אשת החייב, מחקירה שבוצעה עולה שהחייב אינו מתגורר בדירה והחייב מסר כתובת אחרת. בא כוח הכנ"ר הודיע כי הכנ"ר תומך בעמדת הנאמנת בכל הקשור למכירת הדירה. בא כוח הכנ"ר הציע שאשת החייב תנסה לרכוש את חלקו של החייב בדירה כך שלא יהיה פירוק שיתוף. אשת החייב הודיעה בדיון כי אינה מסוגלת ליתן הצעה כלשהי לרכישת חלקו של החייב בדירה.

9.עולה, כי עד היום לא הציעה אשת החייב הצעה כלשהי לעניין רכישת חלקו של החייב בדירה, ובינתיים התקבלה הודעה מבנק דיסקונט כנושה, כי הוא עומד על מימוש הנכס, זאת לטובת הנושים.