פש"ר 38387-03-15 מהגרפטה ואח' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב

מבוא

ברקע הדברים, בקשת המבקשת, הגב' ציונה מהגרפטה (להלן: "המבקשת"), כי יינתן צו כינוס לנכסיה, בהתאם לדיני פשיטת הרגל. מנגד, מונחת בפני התנגדות לבקשה זו מטעם מר עבדו אלי, שהינה נושה יחיד במבקשת, מכוח פסק דין (להלן: "הנושה").

רקע עובדתי וטענות הצדדים

1.כנגד המבקשת התנהל תיק אחד בלשכת ההוצאה לפועל, וזאת בגין חיוב כספי שחבה המבקשת לנושה, בעקבות פסק דין שניתן בעניינם. הנושה נקט כלפי המבקשת בהליכי הוצאה לפועל, וסכום החוב בלשכת ההוצאה לפועל עומד כיום על כ- 560,000 ₪.

2.למבקשת דירת מגורים הרשומה על שמה בלבד בלשכת רישום המקרקעין, ללא משכנתא (להלן: "הדירה"), כאשר מעיון במסמכים שצורפו לבקשות השונות, המבקשת עצמה העריכה את שוויה של הדירה במסגרת צו הכינוס בסך של 1,100,000 ₪, ואילו במסגרת הליכי ההוצאה לפועל שנוהלו זמן קצר קודם, העריכה המבקשת את הדירה על הסך של 1,100,000 ₪ -1,300,000 ₪ על פי ייעוץ שקיבלה לטענתה ,מיועץ נדל"ן.

3.ביום 15.3.15, לאחר שהוגשו עמדות הצדדים ביחס למימוש הדירה במסגרת תיק ההוצאה לפועל, ולאחר שנבחנה טענת המבקשת כי הדירה ממילא תימכר כתפוסה, ולאחר שנקבע כי חרף זאת עדיין יש תועלת במימושה, מינה רשם ההוצאה לפועל את בא כוח הנושה ככונס נכסים על הנכס.

4.מיד לאחר מכן, ביום 18.3.15 הגישה המבקשת בקשה לצו כינוס במסגרת הליכי פשיטת הרגל.

5.בבקשה הצהירה המבקשת כי הנושה דנן הינו הנושה היחידי שלה, וכי בבעלתה 100% מן הזכויות בדירה, כאמור לעיל. כמו ביקשה המבקשת, בד בבד עם הגשת בקשת צו הכינוס, כי יעוכב הליך ההוצאה לפועל המתנהל נגדה על ידי הנושה.

6.ביום 23.3.15 הוגשה התנגדות הנושה לצו הכינוס, מן הטעם כי היות ונכסי המבקשת המוצהרים עולים בוודאות על שווי החוב, הרי שמדובר במבקשת סולבנטית ולא במבקשת חדלת פירעון, וכי המבקשת מנסה לחמוק מתשלום עת הגישה את בקשת פשיטת הרגל כה סמוך למועד מינוי כונס הנכסים.

7.ביום 20.4.15 הוגשה תגובת הכנ"ר כי אכן המבקשת סולבנטית, ועל כן אין מקום להיעתר לבקשת המבקשת למתן צו כינוס בעניינה.

8.ביום 21.4.15 הוגשה תגובת המבקשת, לפיה המבקשת לא ידעה על מינוי כונס הנכסים טרם שהגישה את בקשתה לצו הכינוס, שכן הנושה עדכן אותה בדבר החלטה רק לאחר מכן, וכן כי בקשתה הוגשה בתום לב. יחד עם זאת, לא הוגשה כל תגובה לגופו של עניין לטענת הנושה כי המבקשת למעשה סולבנטית, למעט טענה כללית כי אין לבחון את יכולותיה הכלכליות של המבקשת בשלב זה.

9.ביום 21.4.15, עם הגשת תגובת המבקשת, ניתנה החלטתי המקבלת את עמדת הכנ"ר, לפיה הבקשה לצו כינוס נדחית משום שאין המדובר במבקשת שהיא חדלת פירעון.

10.ביום 12.5.15 הגישה המבקשת בקשה לעיון חוזר בקשר עם ההחלטה מיום 21.4.15. בבקשתה חזרה המבקשת על טענתה כי יש לבחון את עניין חדלות הפירעון ויכולותיה הכלכליות רק לאחר צו הכינוס, כאשר מתן צו הכינוס עצמו, יינתן לשיטתה כל עוד עומד המבקשת בתנאים פרוצדוראליים בלבד (ר' סעיף 8 לבקשה לעיון חוזר).

11.עוד נטען בכלליות כי בעלה של המבקשת טוען למחצית הזכויות בדירה, על אף שהוא העביר את חלקו למבקשת, לפני שנים מספר.

12.ביום 26.5.15 וביום 27.5.15 הוגשו תגובות הכנ"ר והנושה לבקשה לעיון חוזר.

13.הכנ"ר חזר בתגובתו על שוויה הגבוה של הדירה אל מול החוב לנושה, אולם הותיר את הבקשה לשיקול דעת בית המשפט, שכן לשיטתו מתן צו הכינוס יכול ודווקא יועיל לנושה, נוכח האמצעיים הייחודיים הקיימים בהליך פשיטת רגל לאיתור נכסי חייבים.