פש"ר 38327-05-16 פרץ נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון ואח'

האם יש מקום למתן צו כינוס לחייב שהורשע ע"פ הודאתו באינוס קטינה בנסיבות מחמירות וכן הורשע (בתיק נוסף) בקשירת קשר לביצוע פשע, גניבה ממעביד וגניבה, כאשר החוב היחיד המוצהר הינו חוב למרכז לגביית קנסות שהוטל במסגרת גזרי הדין הפלילים (הן קנסות פליליים והן פיצויים פליליים).

בפתח הדברים אומר כי התשובה לטעמי שלילית, וכי דין הבקשה למתן צו כינוס להידחות.

להלן הנימוקים:

1.החייב הגיש בקשה למתן צו כינוס במסגרתה הצהיר על חוב בודד בסך של כ - 100,000 ₪ למרכז לגביית קנסות (להלן: "הנושה").

2.חוב זה נובע מאי תשלום פיצוי וקנס פלילי שהושת על החייב במסגרת שני תיקים פליליים: פ"ח 511/05 ות.פ. 13010-02-14 (סכום החוב כ – 92,000 ₪), וחוב נוסף על סך 400 ₪ בגין דו"ח משטרה.

3. במסגרת פ"ח 511/05 הורשע החייב, עפ"י הודאתו, באינוס קטינה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 345(ב)(1),(3) בנסיבות סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין התשל"ז- 1977 (להלן:"החוק"), מעשים מגונים בנסיבות מחמירות לפי סעיף 348(ב)בנסיבות של 345(ב)(1) לחוק העונשין, נסיון למעשה מגונה בקטינה לפי סעיף 348(א) בנסיבות 345(א)(3) לחוק והונאה בכרטיסי חיוב לפי סעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב התשמ"ו- 1986.

על החייב נגזר עונש של מאסר בפועל לתקופה של 94 חודשים, מאסר על תנאי לתקופה של 96 חודשים, פיצויים למתלוננת בסך של 30,000 ₪ וחילוט הערבות.

4.נסיבות האירוע בגינו הורשע הנאשם בתיק פ"ח 511/05 פורטו בכתב האישום המתוקן כדלקמן:

"ביום 22/2/05 הגיע הנאשם 1 לבית המתלוננת (שהייתה במועד האירוע קטינה בת 12 ו-9 חודשים. ע.ב.) וקרא לה לצאת. המתלוננת יצאה מביתה והלכה לטייל עם הנאשם 1. הנאשם 1 והמתלוננת התיישבו, במקום כלשהו, ושוחחו. בשלב מסוים הם התנשקו וזאת בהסכמת המתלוננת. לאחר מכן נסה הנאשם 1 להשכיב את המתלוננת על גבה והיא אמרה לו שאיננה רוצה. למרות זאת, הנאשם 1 השכיב את המתלוננת והחל לנשק את פיה ואת צווארה. הנאשם 1 פשט בגדיו, הפשיט את המתלוננת ושכב עליה. המתלוננת הביעה התנגדותה.

לאחר מכן, החדיר הנאשם 1 את איבר מינו לאיבר מינה של המתלוננת, תוך שהוא מסב לה כאבים של ממש. הנאשם בא על סיפוקו המיני. כתוצאה מכך, נגרם למתלוננת שנץ באיבר מינה.

עד למועד זה, הייתה המתלוננת בתולה, והנאשם 1 ידע זאת.

ביום 6/3/05 (...) הציג למתלוננת את הנאשם 2 כדודו (...) והציע לה להצטרף אליהם לסיבוב ברכב, אך המתלוננת סירבה. מכיוון שכך, הלכו הנאשם 1 והמתלוננת ברגל, בעוד הנאשם 2 נוסע ברכבו בסמוך אליהם (...) באיזור אתר בניה, הוביל הנאשם 1 את המתלוננת למקום המרוחק קמעה מהכביש הראשי. במקום זה בקש הנאשם 1 מהמתלוננת לחבקו. המתלוננת חבקה אותו בידה האחת ובידה השניה אחזה בגדר תיל, מפני שחששה ממעשיו. הנאשם 1 בקש שתחבקו בשתי ידיה, אך המתלוננת סירבה. לאחר מכן, שחרר הנאשם 1 את ידה של המתלוננת מגדר התיל, השכיבה על מעיל שפרס על הקרקע ושכב עליה. הנאשם 1 החל לנשק את המתלוננת בפיה, בצווארה ובחזה. (...) בשלב מסוים המתלוננת בקשה מהנאשם 1 לחדול ממעשיו, אך ללא הועיל- הנאשם 1 אמר למתלוננת "אל תדאגי, זה לא יכאב" והיא השיבה שהיא "לא רוצה את זה בכלל, גם אם זה יכאב וגם אם זה לא".

הנאשם 1 פתח את חגורת מכנסיה של המתלוננת והפשיל את מכנסיה ותחתוניה. כן הרים הנאשם 1 את חולצתה וחזיתה כלפי מעלה. לאחר מכן החדיר הנאשם 1 אצבע לאיבר מינה ומישש את חזה.

הנאשם 1 הפשיל את מכנסיו ונסה להחדיר את איבר מינו לאיבר מינה של המתלוננת. המתלוננת סגרה את רגליה והנאשם 1 פשק אותם והחדיר את איבר מינו לאיבר מינה של המתלוננת, תוך כדי כך שהמתלוננת מתנגדת למעשיו ומנסה לזחול לאחור כדי להיחלץ ממנו.

הנאשם 1 תפס את המתלוננת במותניה וצבט אותה. כאשר אמרה המתלוננת שכואב לה השיב הנאשם 1 שלא אכפת לו.

כתוצאה מכך נגרמו למתלוננת שפשופים באיבר מינה.

לאחר מכן חכך הנאשם את איבר מינו בחזה של המתלוננת עד אשר הגיע לסיפוקו המיני".