פש"ר 38166-01-11 קוטלר נ' חנוביץ ואח',פש"ר 25401-01-15 שניצקי ואח' נ' חבר ,עו"ד ואח'

.1 בקשה זו הוגשה ביום 03/09/15 ועניינה צווי פינוי מקרקעין (שתוארו בבקשה ויקראו מעתה "המקרקעין") שניתנו בהליך, זה אחרון שבהם ביום 16/11/14. לטענת הנאמן הוא אינו מצליח לקיים צווים אלו ולמצות הליכי מימוש זכויות המנוח במקרקעין אלו זאת בשל התנהלות המשיבים לבקשה, מר בנימין שניצקי, גב' רחל זליקוביץ, והחברות המשיבות 3 ו-4 להלן: "חברת רז" ו"חברת חנוביץ את רז"). כל המשיבים 1-4 לבקשה יקראו מעתה "המשיבים".

2.מדובר בצווי פינוי בנוגע למקרקעין שהזכויות בהם רשומות על שם המנוח ובני משפחה נוספים, ואותם ניהל במשך עשרות שנים המנוח בלבד. אין מחלוקת שלמשיבים אין זכויות רשומות במקרקעין אלו. עוד אין מחלוקת כי המשיבים עושים שימוש במקרקעין או חלקם והכל מבלי לשלם דמי שימוש ומבלי לציית להחלטות שניתנו בעניין זה. כמו כן אין מחלוקת כי המשיבים החלו לעשות שימוש במקרקעין או בחלקים מהם רק מכוח אינטראקציה עם המנוח בלבד, שהנאמן נכנס בנעליו ולמשיבים לא היה קשר עם בעלים רשום אחר של הזכויות במקרקעין.

3.הנאמן בבקשתו מזכיר כי ביום 16/10/12 ניתנה החלטה על ידי כב' השופטת טאובר הנותנת תוקף של החלטה להסכמת כל הצדדים, כולל המשיבים, לפינוי המקרקעין. ביום 16/11/14 ניתנה על ידי בית משפט זה החלטה נוספת המקבלת עתירת הנאמן ומורה לו לבצע בעצמו פינוי המקרקעין הכל כאמור בהחלטת כב' השופטת טאובר מיום 16/10/12 ובהחלטה מיום 16/11/14.

4.אציין כי ההחלטות שתוארו לעיל היו גורפות ולא קבעו כי הפינוי יתייחס רק לחלקו של המנוח במקרקעין אלו. זאת מן הטעם הפשוט כי הפינוי המבוקש הוא פינוי המשיבים מהמקרקעין ולא קיימת טענה כי בעלים רשום אחר של המקרקעין התיר למשיבים להוסיף ולעשות שימוש במקרקעין ללא תשלום.

5.טוען הנאמן כי מאז החלטת בית המשפט מיום 16/11/14 מונעים המשיבים ביצוע צווי הפינוי בטענות שונות, ולפיכך עתר לקבלת פסיקתא מפורטת שצורפה לבקשה, ועתר כי בית משפט זה יחתום עליה.

6.ביום 08/09/15 התקיים דיון במעמד הצדדים בו נדונה גם בקשה זו של הנאמן. המשיבים באמצעות מר שניצקי, טענו כי הם זקוקים לזמן נוסף להגיב לה. בדיון טען מר שניצקי כי המנוח היה הבעלים רק של חלק מהזכויות במקרקעין וכי הוא דבר עם הבעלים הרשום האחר של החלקה וזה התיר לו ולחברות שבבעלות להמשיך ולעשות שימוש במקרקעין. מר שניצקי לא ציין במי מדובר. מר שניצקי בשם המשיבים התחייב לתת תשובה בכתב לבקשת הנאמן עד יום 06/10/15.

7.ביום 06/10/15 הגישו המערערים תגובתם לבקשת הנאמן, למתן פסיקתא וצו מאסר מותלה. בתגובה נטען כי צווי הפינוי שניתנו בהליך זה בין בהסכמה ובין ביום 16/11/14 התייחסו רק לחלקה 27 + 25 +31 בגוש 10108. המשיבים הודו כי הצו המבוקש על ידי הנאמן מתייחס לחלקות אלו ואולם טענו כי פינוי החלקות המבוקש אינו נדרש לשם מכירת הזכויות במקרקעין אלו וניתן למכרן גם ללא פינוי נדרש. זאת בדיוק כפי שנעשה לגבי חלקות 22-23 וחלק מחלקות 30 ו-31 שנמכרו מבלי שפונו, והכל משום שלא נעשתה לגביהן מדידות נדרשות.

עוד נטען כי המשיבים מחזיקים במקרקעין מעת שהוקמה החברה משותפת להם ולמנוח, מחודש מאי 2007 וטענו כי המשיבים נתנו הסכמתם לפינוי המקרקעין רק בשל מידע מוטעה שמסר הנאמן. עוד נטען כי בנוגע לחלקה 30 בה למנוח הייתה רק זכות חכירה בלבד בחלקה זו עתידה להסתיים בשנת 2016. משכך אין מקום לצורך מימוש זכות חסרה וארעית זו לפנות החלקה. עוד נטען כי בקשת הנאמן מהווה אכיפה בררנית משום שהנאמן אינו מבקש לפנות חלקות אחרות כמו חלקה 33 בה מתגוררת בתו של המנוח במבנה שנבנה ללא היתר על חלקה. כמו כן נטען כי הנאמן אינו מבקש פינוי חלקה 29, בה מתגוררת אישה נוספת (אתי אבישר) שאינה בת משפחה של המנוח.

עוד נטען כי צווי הפינוי מכוחם הוגשה בקשת הנאמן פגו וביצועם שוב לא נדרש. עוד נטען כי הפינוי יגרום נזק כלכלי אדיר למשיבים. עוד נטען כי פינוי המקרקעין שהם חלקות חקלאיות אינו נדרש משום שאין הבדל לצורך מימוש הזכויות בהן בין מחיר חלקות אלו כפנויות או כתפוסות, מה גם שניסיון מלמד שהנאמן יתקשה לאתר רוכש לחלקות אלו.