פש"ר 3816-09-10 גולן נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

לפניי בקשה לפסיקת שכרו של הנאמן בהליך פשיטת הרגל של החייב.

1. ביום 21.2.10 ניתן צו כינוס כנגד החייב וביום 31.1.11 מונה עו"ד ארז חבר כמנהל מיוחד. ביום 20.5.12 הוכרז החייב כפושט רגל. לאחר הליך ממושך במסגרתו הוגשו בקשות רבות תוך שהחייב מעלה טענות רבות וחמורות כנגד התנהלות הנאמן, הורה בית המשפט (השופט פורג) ביום 3.9.15 כי יש לבטל את ההליך לאחר שהחייב התנהל בו בחוסר תום לב תוך ניצולו לרעה. בין היתר נקבע בהחלטה זו כי "מדובר במקרה חריג בו חייב בזמן היותו בהליך פש"ר פעל מול גורמים שונים ויצר חובות חדשים, קיבל ושילם כספים, המחה זכויות, ניהל הליכים בבית משפט והכל ללא דיווח לנאמן וזאת תוך כך שהוא טוען טענות סותרות".

2. ביום 11.4.16 הגיש הנאמן את הדו"ח הסופי לשכרו (להלן: "דו"ח"), בו הוא מפרט את מורכבותו של ההליך ופעולותיו הרבות בתיק. הנאמן מבקש לאשר לו שכר טרחה על בסיס שעות העבודה שעבד בפועל, לפי תעריף של 350 ₪ בתוספת מע"מ לכל שעת עבודה, כך שלמשרד הנאמן יפסק סך של כ-96,950 ₪ בתוספת מע"מ (לפי 277 שעות). עוד ביקש הנאמן כי ייפסקו לו החזר הוצאות כלליות בסך 300 ₪ לחודש ובנוסף הוצאות ספציפיות בסך 1,664 ₪ (הסכום כולל מע"מ) אשר מפורטות בנספח 1 לדו"ח.

3. הכנ"ר מציין, כי בקשת הנאמן אינה ערוכה בהתאם לתקנות השכר, אך יחד עם זאת בנסיבותיו החריגות של ההליך חישוב שכר הנאמן על פי תקנות השכר אינו מיטיב עם הנאמן ואינם משקף לאשורו את פעולותיו ומאמציו. הכנ"ר מדגיש כי מדובר בתיק חריג במסגרתו הוגשו כ-130 בקשות כאשר בקשות החייב נפרשות על פני אלפי עמודים. בנסיבות אלו ובשים לב לטיפולו החריג של הנאמן סבור הכנ"ר כי יש להעמיד את שכרו של הנאמן על 70,000 ₪ בצירוף מע"מ ובנוסף לאשר הוצאותיו כמבוקש.

4. החייב בתגובתו משתלח בנאמן ובעובד משרדו תוך שימוש בשפה בוטה שאינה במקומה. לא ניתן להתעלם מהשתלחותו חסרת הרסן של החייב אשר משקפת את הגדרתו בדברי הנאמן כמי "שם לעצמו מטרה במסגרת ההליך לאיים, להשמיץ, להכפיש כל גורם אותו זיהה ככזה הנוגד את האינטרסים של עצמו".

לגופה של בקשה טוען החייב כי מימוש עזבון אמו נעשה ללא קשר למינוי הנאמן ומרבית הכספים שנצברו בקופת הכינוס מקורם בעיזבון זה. עוד לטענתו הוא נדרש להגיש בקשות רבות למתן החלטה בשל העובדה שהנאמן לא הגיש תגובתו במועדים שנקבעו. לדבריו הן הנאמן והן הכנ"ר לא כיבדו החלטות של בהמ"ש וכך גרמו לסחבת. בנוסף טוען החייב, כי הנאמן חיבל כל העת בנושא גביית הכספים ובכך גרם יותר נזק לנושים מאשר תועלת.

5. על פי כללי פשיטת הרגל (מינוי כונסי נכסים ונאמנים ושכרם), תשמ"ה-1985, על תשלום שכרו נאמן יחולו הכללים שנקבעו בתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ופרקים ושכרם), התשמ"א-1981 (להלן: "התקנות").

תקנות אלו מסדירות באופן ממצה ומקיף את דרכי מינויים של בעלי תפקיד בהליכי חדלות פירעון ואת אופן חישוב שכר טרחתם. התקנות קובעות שלושה מסלולים לחישוב שכר טרחתו של בעל תפקיד – שכר ניהול (תקנה 7(א)), שכר מימוש (תקנה 8) ושכר חלוקה (תקנה 8(א)). הכלל הוא שיש לפסוק לבעלי תפקיד שכר לפי אחד משלושת המסלולים הקובעים בתקנות. יחד עם זאת מסמיכה תקנה 13 את בית המשפט לחרוג מהמסלולים הקיימים על ידי הגדלה או הפחתה של שכר הטרחה, על מנת להתאים את התחשיב למקרה הקונקרטי באופן שימנע תוצאה בלתי צודקת בנסיבותיו העניין. לבית המשפט שיקול דעת רחב ועליו להשתמש בכלים העומדים לרשותו בכדי לפסוק שכר הוגן המשקף את פעולותיו של הנאמן (ראה סעיף 15 לפסק דינו של השופט דנציגר בע"א 5479/11 בנק לאומי נ' עו"ד יעקב אמסטר).

בענייננו המסלול ההולם את פעולותיו של הנאמן הינו מסלול המימוש כאשר בקופת הכינוס נצבר סך של 202,211 ₪ ובקופת הכנ"ר נצבר סך של 21,495 ₪. על פי תקנה 8 לתקנות הנאמן זכאי ל20% לגבי 66,268 ₪ ו10% לגבי היתרה. הנאמן כאמור עותר לסטות מהוראות התקנות ולאשר לו תשלום שכר שעתי על פי 277 שעות עבודה. אין בידי לקבל בקשה זו; קיים קושי מובנה בבדיקת שכ"ט שעתי בדיעבד ולא ניתן בחלוף זמן כה ממושך, לבדוק התאמת השעות לאופן הטיפול בבקשה. פסיקה בדרך זו תעשה רק במקום בו שימוש בתקנה 13 לא יביא לידי התוצאה הרצויה. כאן, לטעמי שימוש בתקנה 13 די בו כדי לכמת את שכרו של הנאמן ובכלי זה אשתמש.

6.אכן תיק זה חריג בהיקפו כאשר הוגשו בו כ-130 בקשות והתקיימו 5 דיונים (כאשר לאחד מהם בשל טעות לא זומנו הנושים). בנוסף נדרש הנאמן לערוך 4 חקירות לחייב.

יחד עם זאת, חלק הארי של הכספים שנצברו בקופת הכינוס מקורו בהליך מימוש זכויות החייב בעיזבון אשר נוהל על ידי עו"ד ברנט והנאמן כאן שימש אך כמפקח על פעולת המכר.