פש"ר 3576-08-10 בנק מזרחי טפחות בעמ נ' הרשטיג ואח'

בהתאם למנדט המוסכם, הכרעה זו מייחדת דיבורה לסוגיה האם נכון, ראוי וסביר להכיר בזכותו של החייב - פושט הרגל לזכות בסכום חד פעמי ו/או בתשלום עיתי מכספים שיתקבלו לקופת פשיטת הרגל, ואשר מקורם בוויתור על זכויות החכירה שיש לחייב במקרקעין המצויים בקיבוץ אילות ובתחנת תדלוק הבנויה עליהם, והידועים כגוש ארעי 40058 או גוש ארעי 4069 א', או 26000 חלקה ארעית 1 (להלן: "המקרקעין" ו/או "תחנת הדלק").

בטרם אפנה להכריע בשאלה הנזכרת ראוי לסקור בקצרה את מסכת הדברים עד לשלב זה.

עניין לנו בחייב יליד 1962, נשוי ואב לשלושה אשר קיים פעילות עסקית ענפה בתחום מכירת דלקים, זאת במסגרת תאגידית שהוא שימש בה כמוציא וכמביא.

בחלוף מספר שנים במהלכן פעל החייב באמצעות החברות שבבעלותו החלו קשיים כלכליים שהלכו והעמיקו והגיעו הדברים לידי כך שהחייב הגיש בשם החברות בקשה לצו הקפאת הליכים וזה ניתן לו.

לימים, בעקבות כישלון הסיכוי להשיג הסדר עם נושי החברות, החייב פנה לאפיק של חדלות פירעון אישית , תוך שנתן הסכמתו לקבלת צו כינוס על נכסיו בהתאם לבקשה שהגיש בנק מזרחי טפחות-אחד מנושיו.

במסגרת זו, ניתן ביום 7.9.10 צו כינוס נכסים וב"כ בנק מזרחי טפחות - עו"ד בכר, מונה כמנהל מיוחד.

ניתן בהחלט לומר כי עובר למתן צו הכינוס ובוודאי לאחריו, החייב שילב כוחות ומאמצים עם המנהל המיוחד (לימים הנאמן), במטרה למקסם את התועלת ממימוש נכסי החייב, כאשר עיקר תשומת הלב הופנתה למימוש ראוי ויעיל של זכויות החייב במקרקעין ובתחנת הדלק.

כאן המקום לציין, כי זכויות חכירה במקרקעין הוקנו לחייב בשנת 1995 כחלק מהליך רפואי-שיקומי שהחייב הוצרך לו עקב פציעתו הקשה במהלך שירותו הצבאי, כאשר על פי הסיכום שהושג בין החייב לבין משרד הביטחון, החייב המיר את זכותו לקבלת גמלה חודשית בהקניה של המקרקעין.